תוֹכֶן
האיטלקים נתפסים כאנשים עזים וחמימים, עם מבנה משפחתי של קשרים חזקים ונלהבים ממאכלים ויין. רבים, למעשה, מוגדרים מבחינה תרבותית על ידי מנהגים משפחתיים והשקעתם המוחלטת בדברים יומיומיים, שעמים אחרים רואים בהם טריוויאליות, כמו אוכל ובגדים.
מִשׁפָּחָה
מבחינה תרבותית, איטלקים רבים נותנים ערך רב לקשרי המשפחה. גרעינים גדולים חיים לעיתים קרובות יחד, כאשר האם במרכז בתפקידה המכובד ביותר כמספק וכמטריארך. מסורת בקרב משפחות שאינן גרה באותו בית לנסות לסעוד יחד מדי יום.
איטלקים רבים שומרים גם על קרוביהם הבוגרים. התא המשפחתי כולל דודות, דודים, בני דודים וסבים, כמו גם הורים וילדים, וזה באופן מסורתי היה הגרעין החברתי בחייהם.
מזון
הסטריאוטיפ של האיטלקי שיש לו קשר מיוחד עם אוכל מבוסס על מציאות, וארוחות משפחתיות לרוב רשמיות יותר ממה שקורה במדינות אחרות. האיטלקים אינם זקוקים לאירוע מיוחד בכדי לארגן שולחן אלגנטי. יש להם גם רעיונות ספציפיים לגבי מאכלים ומשקאות המתאימים לשעות מסוימות ביום. למשל, הם שותים קפוצ'ינו בבוקר, אך לא אחר הצהריים. שלבו בירה עם פיצה ומים או יין עם כל ארוחות ערב או ערב אחרות.
בגדים
האיטלקים מתלבשים להיראות ומקווים למשוך תשומת לב ציבורית - הם לא רואים שזה גס רוח להתבונן בזרים בגלוי. המשמעות היא שהם נוטים להשקיע בבגדיהם ובשמלתם, שבדרך כלל רשמית יותר מהמקובל במדינות אחרות. הם בוחרים סגנונות אלגנטיים בהתאם לעונות השנה. האיטלקים גאים במראה שלהם ויכולים לשפוט באופן שלילי אנשים שמתלבשים בצורה סתמית.
תָג
במנהג איטלקי, מנומס לגלות התלהבות מאדם אחר באמצעות נגיעה, חיבוק ונשיקה, במיוחד בברכות. קשר עין ממושך נחשב גם למנומס, וחוסר הרצון להסתכל למישהו בעיניים נתפס כסימן לחוסר אמון. מסורתי כי זקני המשפחה הם הראשונים שנכנסים למקומות וכי הילדים קמים כאשר מבוגר מתקרב, כאות כבוד. יש חשיבות רבה לכבוד האישי, והאיטלקים מכבדים תכונה זו אצל אנשים אחרים על ידי שמירה על מנהגים כאלה.