תוֹכֶן
- הגדלת הגירעונות הכלכליים בארה"ב
- מיקור חוץ וירידה במיקור חוץ בייצור בארה"ב
- שכר מדוכא, הפסדים בגביית מיסים והפחתת איגודים
- השפלה סביבתית
NAFTA הוא הסכם הסחר החופשי בצפון אמריקה, גוש כלכלי משולש בין ארצות הברית של אמריקה, קנדה ומקסיקו. NAFTA מסיר כמה מחסומים בינלאומיים נפוצים לסחר, כמו מכסים, מכסות וסובסידיות יבוא. לכך הייתה השפעה משמעותית על הנוף הכלכלי האמריקאי - לא כולם היו חיוביים. לבסוף, השאלה מה הם "החסרונות" של NAFTA תלויה במי ששואל, אך חלק מההשלכות של האמנה עדיין נראות חסרות בעליל.
הגדלת הגירעונות הכלכליים בארה"ב
NAFTA גרמה לסחר בין שלוש המדינות החברות ליותר מפי שניים. עם זאת, לאור הפערים הכלכליים היחסיים בין ארצות הברית לשתי שכנותיה, צמצום החסמים הכלכליים הביא לגירעונות כלכליים גדולים יותר. הגירעון ביחס לקנדה עמד על 45 מיליארד דולר בשנת 2009, במהלך נפילת המשבר הכלכלי העולמי. לפני כן היה זה 157 מיליארד דולר בשנת 2008, 138 מיליארד דולר בשנת 2007 ו 146 מיליארד דולר בשנת 2006. עם מקסיקו, הגירעון הכלכלי עמד על 98 מיליארד דולר בשנת 2009, 131 מיליארד דולר בשנת 2008, 151 מיליארד דולר בשנת 2007 ו 131 מיליארד דולר בשנת 2006. נתונים אלה מראים בבירור קשר לא מאוזן.
מיקור חוץ וירידה במיקור חוץ בייצור בארה"ב
אחת החולשות המבניות הגדולות ביותר של כל הסכם סחר חופשי היא העובדה שהן נותנות לחברות הייצור הגדולות סיבה טובה, רווח, להעביר את פעילותן לארץ בעלויות עבודה וחומרי גלם זולות יותר.
על פי דו"ח שנערך לקונגרס משנת 2010 על ידי הוועדה הכלכלית המשותפת שלו, עבודות הייצור בארצות הברית פחתו בכמעט 50% מאז שנת 2000, למרות הגידול באוכלוסייה הלאומית. NAFTA נכנס לתוקף בשנת 1994. השאלה בדיוק איזה תפקיד מילאה בירידת משרות התעשייה האמריקאית נותרה שנויה במחלוקת, אולם העובדות מראות כי בעוד שאובדן משרות בייצור ממוזער במהלך שנות הפריחה של העשור. בשנות התשעים, NAFTA חפפה עם אובדן עבודה חסר תקדים כאשר נתקלו במיתון בשנים 2001 ו -2008.
אם לא דבר אחר, NAFTA לא הייתה יעילה לפחות בהגנה על יצרנים אמריקאיים מפני אקלים כלכלי שלילי, וייתכן מאוד שהיא תרמה לירידתה. עם זאת, מכיוון שמעט יחסית משרות אלה הוצאו במיקור חוץ במיוחד לקנדה או מקסיקו, האחריות הישירה של NAFTA מוגבלת בהכרח.
שכר מדוכא, הפסדים בגביית מיסים והפחתת איגודים
כדי לשמור על תחרות ארצות הברית באזור הסחר החופשי NAFTA, חברות אמריקאיות רבות קיצצו את ההוצאות באופן דרמטי. ניתן לעשות זאת בכמה דרכים, למשל, על ידי הפיכת מוצרים לזולים יותר.
עם זאת, חמורות יותר הן הפעולות שננקטו על ידי חברות לצמצום עלויות העבודה שלהן ולהפחתת חובות המס. הם עושים זאת על ידי לקיחת יצרנים מהצפון התעשייתי, שם כוח האדם כשיר ביותר ואיגודי העובדים חזקים, והעברתם למדינות הדרום או המזרח המזרחי, שם המדיניות הכלכלית השמרנית מאפשרת לחברות לעשות עסקים. הרבה יותר זול.לעשרים ושניים מדינות יש חוקי עבודה המראים את התוצאה המעשית של דיכוי שכר. בנוסף, מדינות אלה נוטות להיות בעלות מיסים נמוכים יותר ולעתים קרובות מציעות תמריצים נדיבים לחברות גדולות להתיישב בהן.
ההשלכות של שכר נמוך יותר לעובדים והפחתת גביית המס על הממשלות הן הפחתת שיעורי איכות החיים המהותיים הנמדדים על ידי כוח כלכלי פרטני, שירותים חברתיים ממלכתיים ותשתיות. שוב, האחריות הישירה של NAFTA להתנהגות זו "מירוץ לתחתית" מוגבלת, אך היא מתבהרת בהקשר הרחב של נוהלי סחר חופשי בכלל.
השפלה סביבתית
על ידי העברת הייצור מחוץ לארצות הברית, חברות יכולות לנצל את חוקי הסביבה הרופפים יותר - במיוחד במקסיקו, שם מעוניינת NAFTA. אותה ייצור, שעובד בצורה זולה יותר ומלוכלכת, תביא בהכרח לתוצאות סביבתיות גרועות, הן באזור, הן מבחינת זיהום והרס של המערכת האקולוגית והן בעולם, כמו הפחתת משאבים בנוסף לעלייה בפליטת הגזים הגורמים אפקט החממה.