תוֹכֶן
ישנן מספר הפרעות מטבוליות העלולות לגרום לריח פרי בנשימה או לריח מתוק על עורך או שתן. ניתן לטפל בהם, אם כי חלקם עשויים להיות סימנים לבעיות בסיסיות.
מחלת שתן בסירופ מייפל
מחלת שתן בסירופ מייפל (DXB) היא הפרעה מטבולית שעוברת בתורשה גנטית. זה גורם לגוף לא להיות מסוגל לפרק את חומצות האמינו ואלין, לאוצין ואיזולאוצין. זה מקדם הצטברות של רמות מזיקות של חומרים אלה בדם. התסמינים כוללים חוסר תיאבון, עייפות, הקאות, שתן מריח סירופ מייפל, התקפים ותרדמת. הטיפול כולל תזונה נטולת חלבונים וצריכה תוך ורידית של סוכרים, שומנים ונוזלים. המודיאליזה יכולה גם להיות אמצעי להפחתת רמת חומצות האמינו.
חומצה לקטית
חומצה לקטית מתרחשת כאשר חומצת חלב מצטברת בדם. הסימפטומים כוללים בחילה, חולשה וריח פרי מתוק על הנשימה או על העור. הטיפול מתמקד בשינוי הגורמים הבסיסיים למחלה. יש צורך בבדיקות דם לבדיקת רמות האלקטרוליטים. הגורם השכיח ביותר להפרעה הוא פעילות גופנית אינטנסיבית וממושכת, המגבירה את רמות חומצת החלב וכן מורידה את רמות החמצן. זה יכול להיגרם גם מאיידס, סרטן, אי ספיקת נשימה, אי ספיקת כליות וספטמיה.
קטואצידוזיס סוכרתית
קטואצידוזיס סוכרתית הוא סיבוך של סוכרת המתרחש כאשר אין מספיק סוכר בגוף שישמש כמקור לדלק ומשמש לשומן. קטונים - תוצרי לוואי של פירוק שומן - מתחילים להצטבר בגוף עם השפעות שליליות. הסימפטומים כוללים חולשה, צמא תכוף, הטלת שתן תכופה, עייפות, קוצר נשימה, בחילות, הקאות וריח מתוק או פירותי על הנשימה או על העור. הטיפול כולל הגדלת מינון האינסולין והחלפת אובדן הנוזלים.