תוֹכֶן
המרקסיזם הוא צורה מסוימת של קומוניזם - תיאוריה פוליטית וכלכלית המתמקדת בעבודה ובמעמדות חברתיים. זה נראה בדרך כלל ההפך של הקפיטליזם, אשר מבוסס על השקעות פיננסיות ומיזמים עסקיים. היא מיוחסת לפילוסוף קרל מרקס, שספריו מהמאה ה -19 מביאים את יסודות התיאוריה. פילוסופיות רבות הקשורות גדלו והתאימו לרעיונותיו של מרקס, כגון לניניזם, טרוצקיזם, סטאליניזם ומאואיזם. שלושת המושגים העיקריים של המרקסיזם הם קונפליקט מעמדי, מטריאליזם היסטורי ותיאוריית ערך העבודה.
מרקס ולנין (פוסטא רומנה, מרקס, לנין, פוסטמארק, oblitéré, תמונה של Blue Moon מ Fotolia.com)
סכסוך מחלקה
עבור מרקס, החברה היתה טובה יותר בתבניות המעמדות הסוציו-אקונומיים, בייחוד הבורגנות והפרולטריון. הבורגנות שולטת באמצעי הייצור - האדמה והבירה - ומנצלת את העובדים כדי להרוויח. הבעלות על מוצרי הייצור, לא ההכנסה עצמה, מגדירה את השיעורים. יתר על כן, אם החברה מתכוונת לשנות משהו בפני עצמה, הטופס יהיה רק דרך המאבק בין המעמדות. מרקס האמין כי המאבק הזה הוא בלתי נמנע.
חומרנות היסטורית
המרקסיסטים מפרשים את כל ההיסטוריה באמצעות החזון של "המטריאליזם ההיסטורי" וכסדרה של מאבקים מעמדיים. אפילו הרפורמציה הפרוטסטנטית, למשל, נתפסת מנקודת מבט היסטורית מטריאליסטית כמו עליית הבורגנות הפרוטסטנטית. מרקס ומחברו, פרידריך אנגלס, מנסחים זאת במפורש ב"מניפסט הקומוניסטי". בעבודה זו כתבו ש"כל החברות הקודמות, כפי שראינו, התבססו על אנטגוניזם בין מעמדות מדכאים לבין מעמדות מדוכאים ".
תורת העבודה-ערך
מרקס הציע כי הערך האמיתי של הסחורות מבוסס על העבודה הדרושה כדי לייצר אותם. בניית ערך זה פירושה, כי על מנת שהבורגנות תוכל להרוויח מהעובדים, יש לנצלם, ולא לפצותם בשכר שהם הערך הכולל של הטובין שהם מייצרים. תחת מבנה השכר בקפיטליזם, "העובד חי רק כדי להגדיל את ההון", אומר "המניפסט הקומוניסטי".
השפעת המרקסיזם
בחשיבה הדומיננטית של היום, המרכסיזם נתפס בעיקר כתיאוריה אקדמית ולא בגישה מעשית בפוליטיקה. אולם שלושת העקרונות של הקונפליקט המעמדי המרקסיסטי, המטריאליזם ההיסטורי ותיאוריית ערך העבודה - היו בעלי השפעה רבה, וברור ביותר במהפכות הקומוניסטיות ברוסיה ב -1917 ובסין ב -1949. מרקס נתן השראה למפלגות סוציאליסטיות וזכה אשר הוצגו ברחבי אירופה ואסיה במהלך המאה ה -20, ואף זכה במספר ניכר של תומכים אמריקאים, גם אם זמנית.