כיצד לגלות את אחוז השגיאה בעת חישוב הצפיפות

מְחַבֵּר: Robert White
תאריך הבריאה: 1 אוגוסט 2021
תאריך עדכון: 13 נוֹבֶמבֶּר 2024
Anonim
אבני פינה: אסטרוביולוגיה והחיים ביקום. עמרי ונדל - שיעור 7
וִידֵאוֹ: אבני פינה: אסטרוביולוגיה והחיים ביקום. עמרי ונדל - שיעור 7

תוֹכֶן

קביעת הדיוק והדיוק של המדידות היא חלק מניתוח נתונים מדעיים. דיוק מתאר את הסטייה בין ממוצע המדידות לערכי המינימום והמקסימום של המדידה. סטייה קטנה מצביעה על מדידה מדויקת יותר. דיוק מתאר עד כמה המדידות תואמות לערך המקובל. ניתן לקבל מדידות מדויקות שאינן מדויקות כאשר הסטייה בין המדידות קטנה, אך שונות באופן משמעותי מהערך המקובל. צפיפות היא מדד למסה של חומר לכל נפח נתון.

שלב 1

מדוד את צפיפות החומר על ידי חלוקת המסה מהנפח (צפיפות = מסה / נפח). קבעו בקלות את צפיפות הנוזלים על ידי מדידת נפח הנוזל בגליל מדורג, ואז מצאו את מסת הנפח באמצעות סולם. לדוגמא, אם ל- 10 מ"ל נוזל יש מסה של 14 גרם, אז צפיפות הנוזל היא 1.4 גרם למיליליטר (14 גרם / 10 מ"ל = 1.4 גרם / מ"ל).


שלב 2

התייחס לערך המקובל לצפיפות החומר. מצא חומרי עזר שפורסמו בסדרה של ספרי עיון כימיים וקטלוגים לאספקת כימיקלים.

שלב 3

הפחת את הצפיפות המקובלת מהצפיפות הנמדדת. חלק את ההפרש בערך המקובל לצפיפות והכפל את המנה ב- 100 [(צפיפות נמדדת - צפיפות מקובלת) ÷ צפיפות מקובלת x 100 = שגיאת אחוז]. בהמשך לדוגמא, אם ערך הייחוס לצפיפות נוזלים בפסקה השנייה הוא 1.2 גרם / מ"ל, אז השגיאה היא 16.7% [(1.4 גרם / מ"ל ​​- 1.2 גרם / מ"ל ) ÷ 1.2 גרם / מ"ל ​​x 100 = 16.7%].