תוֹכֶן
מלוכה חוקתית היא זו בה מלוכה פועל כראש מדינה, אך ממשלת המדינה קשורה לחוקה כתובה או לא כתובה. לכן, למלכות החוקתיות יש מעט מאוד או ממש לא ממש. ממשלה מונרכית היא שלטון שכל הכוח נמצא בידי אדם, השולט על פי החוק התורשתי במקום כל סוג של בחירה.
הפצת כוח
מלוכה ששולט בכוח ירצה לתת את הכוח הזה לאנשים שהוא סומך עליהם. המשמעות היא שהיא תינתן לאנשים המחוברים באמצעות משפחה או באמצעי תלות כלשהו. יכולת האדם למלא את תפקידיו תהיה בעלת חשיבות משנית. לכן, רמות הממשלה לא יהיו יעילות. המלך יכול גם לאפשר למי שמקבל כוח להפעיל אותו לטובתם. לפיכך, סבירות גבוהה יותר כי שחיתות תתרחש.
מערכת כיתתית
אחת הדרכים בהן המלך שומר על כוחו היא על ידי התוויית עושר וכוח באמצעות מעמדות נוקשים של אנשים. במערכת פיאודלית, למשל, המלך היה הבעלים של כל האדמות. הוא נתן כמה לברונים שבתמורה שילמו מיסים או סיפקו לחיילים. הברונים נתנו מעט אדמות לאבירים, ששילמו מיסים או סיפקו את שירותיהם כחיילים. האבירים אפשרו לאיכרים לעבד את האדמה תמורת קצת עבודה בחינם לאביר. מערכת מסוג זה אפשרה למלוכה לשמור על שליטה, אך הייתה מעט תנועה בין המעמדות.
מלחמות
על פרוץ המלחמות ניתן היה להחליט על פי גחמת המלכים. הגורם המכריע לא יהיה פשעיו של אויב, אך הוא היה תלוי באופיו ובאישיותו של המלך. אם הוא היה ערוץ מצליח, הוא יכול היה להרחיב את שטחו ולשלוט בעוד אנשים. זה לא רק אומר שאפשר לפלוש לאומות ויבשות במשך שנים רבות, אלא שאינספור אנשים נהרגו ללא צורך.
אין בלעדיות
מכיוון שהמדינה נשלטה על ידי מלוכה תורשתית והאדמה והשלטון עברו בירושה ולא נרכשו, הממשלה נותרה בידי מספר קטן של משפחות. משמעות הדבר הייתה שרוב האנשים הוצאו מכל רעיון של מעורבות בקבלת החלטות פוליטיות. לא היו הזדמנויות להשיג חירויות אזרחיות או זכויות פרט.