תוֹכֶן
ניתן לראות בתשוקה רצון, רגש ועוצמה. חמלה יכולה לבוא לידי ביטוי כטיפול, אמפתיה וצדקה. לפעמים הם יכולים להיות קרובים זה לזה ולהתבטא בו זמנית. עם זאת, על ידי התחשבות בהם כאפשרויות אינדיבידואליות בעת אינטראקציה עם אחרים, אתה יכול לראות בבירור את ההבדלים שלהם בפעולה.
הפנימי לעומת החיצוני
ההבדלים בין תשוקה וחמלה יכולים להיות מושגים תחילה כפנימיים וחיצוניים. ניתן לראות בתשוקה כמתחילה בתחושה פנימית המתבטאת חיצונית כביטוי לרגש. חמלה, לעומת זאת, תהיה משהו שאתה מרחיב ונותן כמעשה למישהו אחר. זהו הביטוי החיצוני של המון רגשות שניתן לטעון שהוא כולל תשוקה.
אחד בלי השני
אומרים שתשוקה וחמלה נוטות להוביל זו לזו. עם זאת, לעתים קרובות הם עצמאיים. תשוקה יכולה להיות התחלה של טיפול אינטנסיבי במשהו או במישהו וזה יכול להוביל לחמלה, אך לא תמיד. למשל, בעולם העסקי מעודדים תשוקה לעבודה, אך לעתים קרובות מתעלמים מחמלה. העובדה ששניהם נמצאים בעולם העסקי מרמזים שעבודתך אינה נעשית לחלוטין משום שאתה מוותר על מעט מהאינטנסיביות שלך ובורח מלהתאמן על חמלה.
רמת עוצמה
כשאתה חושב על חמלה אתה חושב על מישהו שדואג למטרה או לאדם. זו לא תשוקה. חמלה יכולה לגרום לך להיות אכפת, אך לא לפעול על פיה ברמה מוגברת. דוגמה לכך תהיה אדם שרואה חסרי בית וחש עצב וחמלה למצבם. היא יכולה לפעול על ידי תרומת כסף. אדם שנלהב מחסרי בית אולי אפילו לא חושב איך לעזור, אלא יהיה מאוד רגשי ונלהב כשמדבר עליהם.
עקביות של מחויבות
כשאתה חושב על תשוקה, אתה יכול לראות בזה משהו שמוביל את האדם דרך חוויות מרובות. לתשוקה, בדרך זו, לוקח זמן להיעלם. אדם נלהב מחויב למישהו או משהו באופן שמוביל אותו לבטא את המצב הזה לאורך זמן. בדוגמה לעיל, אדם מאוהב בהומלסים יכול לדבר על כך בכל עת או לחפש הזדמנויות להביע את רגשותיו. מצד שני, האדם שחש חמלה לא יכול לתרום יותר. לאחר מכן ניתן להתייחס לרגשות החמלה שלך ולעולם לא להיבדק מחדש.