תוֹכֶן
ציסטה כלית הוא שקית מלאה נוזל מימית, אשר מתפתח בכליות אחת או שתיהן, ובדרך כלל יש צורה עגולה או אליפסה. בדרך כלל מדובר בממצאים שפירים (לא סרטניים) וגורמים לבעיות. למעשה, אנשים רבים עוברים את החיים בלי לדעת שיש להם סוג זה של פגיעה. אם הוא חשוד כיס כליה, לחפש את אפשרויות הטיפול הטוב ביותר בהקדם האפשרי.
סימפטומים ואבחון
הסימפטומים של קיבה קליפתית הכליות כוללים כאבים בגב, בבטן, רוחבית בין הצלעות לבין הירך, השתנה תכופה, שתן כהה או עם דם וחום. בנוכחות כל אחד מהתסמינים האלה, יש להתייעץ עם הרופא. הבדיקות הנדרשות לאבחון של ציסטה כלית הן אולטרסאונד, טומוגרפיה ממוחשבת (CT) או דימות תהודה מגנטית (MRI).
טיפול
ציסטות קטנות, אשר אינן גורמות לבעיות בריאות, הן בדרך כלל רלוונטיות קלינית ומעקב עם בדיקות נוספות כל 12 חודשים. עם זאת, כאשר המטופל יש סימפטומים של כליה קליפת המוח, הוא כנראה התייחס אורולוג, שהוא מקצועי המתמחה באבחון וטיפול בתנאים הקשורים בדרכי השתן.
מקצועי זה יוכל לקבוע אם ציסטות הכליה גדלו באקראי או אם הם נגרמו על ידי מחלת כליות פוליציסטית (DRP) - מצב תורשתי שתוקף את הכליות וגורם לציסטות לגדול. כאשר הם קטנים או קטין, נגעים אלה בדרך כלל לא מציעים שום סיכון, אבל כאשר הם מרובים או גדולים, הם יכולים לגרום לכאב, זיהום ופגיעה בכליות. אם האורולוג חושד ב- DRP, הוא יבקש בדיקה חצי-שנתית לבדיקת נוכחות של ציסטות בכליות.
כאפשרות טיפול, הרופא יכול לנקז לצמיתות להדק ציסטות הכליה קטנים קליפת המוח על ידי החדרת מחט ישירות אליהם. התהליך מסיר את הנוזל מבפנים ומחליף אותו באלכוהול, מה שגורם לרקמה שמרכיבה את הציסטה להתקשות. ציסטות גדולות יותר מחייבות הסרה כירורגית. רוב המנתחים מעדיפים את הגישה לפרוסקופי, אשר כוללת חתכים קטנים יותר, שהייה קצרה בבית החולים, והתאוששות מהירה יותר. במהלך ההליך, הרופא מנקז את הנוזל ציסטה ולאחר מכן מסיר או שורף את השכבה החיצונית של הרקמה המקיפה אותו.