תוֹכֶן
לשיצו, כמו לכל בעל חיים גזעי אחר, יש נטיות ספציפיות לגזע כלפי מחלות ומחלות מסוימות. אם השי-צו שלך מאבד שיער, זה יכול להיגרם על ידי היגיינה לקויה או נשירת שיער רגילה מהכלב, המתרחשת בגיל שמונה חודשים לערך. זה יכול להצביע גם על מחלה בבלוטת התריס, פרעוש או עור יבש. מניעת מצבים שעלולים לגרום לנשירת שיער יכולה להיות הרבה פחות מלחיצה מאשר לנסות לפתור את הבעיה. ידיעת הסימנים של בלוטת התריס יכולה לעזור לבעל השי-טזו לדעת מתי חשוב לבקר אצל וטרינר.
זיהוי
אם השי-צו שלך מאבד שיער, חשוב על תסמינים אחרים ועל מצבים אפשריים לפני שאתה מוציא כסף על וטרינר. בגיל שמונה חודשים בערך, אתה יכול לצפות שהשיצו יאבד שיער מכיוון שהוא מאבד שיער גור לשיער בוגר. לבסוף, הרגלי היגיינה שגויים עלולים לגרום לנשירת שיער גם כן.
שיקולים
ניתן לזהות יתר של בלוטת התריס בשיה צו על ידי עייפות, עלייה פתאומית במשקל, אובדן שרירים, חוסר פעילות ונשירת שיער. הקשורים לבלוטת התריס, השערות נופלות לחתיכות או כאשר בעל החיים קם, דבר נדיר. טיפול תרופתי יכול לטפל לחלוטין בבעיות יתר של בלוטת התריס אצל שי-צוס וברוב בעלי החיים.
מניעה / פיתרון
שימוש בשמפו מחוספס ואי שטיפת החיה ביסודיות הן שתי הסיבות הגדולות ביותר לנשירת שיער אצל מבוגרים בריאים. המטפלים ממליצים למרוח שמפו של גור על עור רטוב. לא מומלץ למרוח את השמפו על קרקפת הכלב; השמנים הטבעיים שלה חייבים להישאר שלמים כדי לשמור על בריאות הקרקפת ולמנוע יובש, גירוד וכתוצאה מכך נשירת שיער.
גֵהוּת
מטפלי שיצו ממליצים לצחצח את החיה מדי יום כדי להימנע מסבך וסבך. שיער נבוך יכול להיצמד לקרקפת ולגרום לשבירה. היגיינה יומית מאפשרת גם לבעלי חיות מחמד לפתור בעיות פרעושים. תפיסת פרעושים לפני שהם שורצים את כל החיה היא הדרך הטובה ביותר להפחית את הסיכוי שבעל החיים יסבול מכאבים, גירויים ונשירת שיער.
היזהר
אם אובדן השיער של השי-צי שלך מלווה בסימנים אחרים של בלוטת התריס, כגון עייפות (איטיות) ועלייה במשקל, או שאי אפשר לייחס אותם להיגיינה לקויה, לעור יבש או לפרעושים, בקר אצל הוטרינר שלך. פעילות יתר של בלוטת התריס שכיחה בשי-צוס וניתן לטפל בה. אם לא מטפלים בו, הכלב עלול למות.