תוֹכֶן
בצל שייך למשפחת Allium stipatatum. ירק זה הוא יליד המזרח התיכון ואסיה ועובד כבר למעלה מ -5,000 שנה בשל ערכו הקולינרי כמטבע מצרי וכמתנה רוחנית למלכים מתים. בצלים שימשו גם בימי קדם על ידי יוונים, רומאים ואינדיאנים בגלל תכונותיהם הרפואיות. עדיף לאכול את הנבטים.
בצל עם נבטים
הטמפרטורה הטובה ביותר לאחסון הבצל היא בערך 0 מעלות צלזיוס, מ -4 מעלות צלזיוס הם מתחילים לייצר נבטים. בצל מונבט ניתן לשימוש מושלם ואפילו ניתן להשתמש בנבטים. בצל המייצר נבטים מאבד חלק מהטעם החד ומפסיק לטעום חזק כמו בצל שאינו מונבט. היווצרות הנבטים מעידה רק על גיל מבוגר יותר של הירקות ולא על סימן של ריקבון או הידרדרות.
באמצעות הנבטים
ניתן להסיר את הנבטים המיוצרים ולהשתמש בהם בסלטים, במרקים או כקישוטים. כדי להסיר את הנבט, חותכים את הבצל לרוחב לשניים ומשכים אותו החוצה. ניתן גם להניח את הבצל בסיר מים קטן, כשהשורש כלפי מטה כדי לעודד את הנביטה נוספת. חותכים את הנבטים ברציפות כשהם גדלים ומשתמשים בהם בסלטים טריים. בניגוד לנביטת נבטים, בצל עם נורה רטובה מעיד על התדרדרות וריקבון.
אחסון הבצל
אחסן בצל באזור מאוורר היטב, הרחק מחום ומחשיפה לאור. הירק אינו מצריך קירור, אלא אם כן מדובר במגוון בצל ירוק. עדיף להשתמש במיכל אחסון מחורר כסל תיל, מכיוון שהדבר מאפשר אוורור אוויר מקסימלי. בצל צהוב ניתן לאחסן היטב עד חודש בתנאים אידיאליים.לזנים לבנים ומתוקים חיי מדף קצרים יותר. בצל ירוק נשאר טוב במשך כשבוע במקרר. הרחיקו את הבצל מתפוחי האדמה, מכיוון שהם סופגים מהם גז אתילן ולחות הגורמים להידרדרותם.
גידול בצל
הבצל גדל בצורה הטובה ביותר בקרקעות עשירות בזרחן ובמיטות שגובהן 10 ס"מ ורוחב 50 ס"מ. יש למרוח דשן 10-20-10 לעומק של 5 עד 7 ס"מ מהאדמה, לפני השתילה. שתל את השתילים בעומק 3 ס"מ ו -10 ס"מ בין הצמחים, וארבעה עד שישה שבועות לפני הכפור האביבי האחרון. כאשר הכתרים מתחילים ליפול, הנורות יהיו בשלות ומוכנות לקציר.