קוד ההתנהגות של האבירות

תוֹכֶן

• אומץ
• כָּבוֹד
• שֵׁרוּת

קוד הכבוד של האבירים, המכונה קוד ההתנהגות של האבירות, הוא מכלול חוקים מהמאה ה -12. מובן על ידי כולם, אם כי מוגדר בבירור, כקוד של התנהגות מוסרית, חברתית ולעתים דתית, באופן מסורתי רואים את קוד האבירות כמכלול אידיאלים הקשורים לאורח חייהם, חובותיהם והתנהלותם של אבירים מימי הביניים.

אומץ

להיות אמיץ שתמיד מתמודד עם סכנה הוא אחת הנקודות העיקריות בקוד ההתנהגות לאבירות. להילחם באומץ למען הצדק והרווחה של כולם, מצב מסוכן ככל שיהיה, היה לעקוב אחר קוד האבירות. אף פעם לא לסרב לאתגר מהשווה ולעולם לא להפנות גב לאויב היו חלק מהנושאים המשותפים של הקוד.

כָּבוֹד

לחיות חיים סגולים ומכובדים היה אחד הנושאים המרכזיים של הקוד. הוא דרש מהאבירים ושאר חסידי הקוד לכבד את הרשויות, הנשים והכנסייה, וכן להגן על כבודם של בני המשפחה ואבירים אחרים.

שֵׁרוּת

שירות אדון פיאודלי, הכנסייה או הקהילה היה היבט חשוב בקוד. היותם נאמנים והשתתפו בפרויקטים עד הסוף הדגישו את מסירותם של מי שעקבו אחר קוד האבירים, כמו גם הגנה על חסרי הגנה, חלשים, אלמנות ויתומים מפני סכנות פוליטיות, חברתיות וטבעיות.