תוֹכֶן
חגבים הם המנה העיקרית של יצורים רבים. מכרסמים, ציפורים ואפילו אנשים בתרבויות מסוימות אוכלים אותם. הישרדותם של מינים מסוימים עשויה להיות תלויה ביכולת למצוא מספיק ארבה שתתמוך בך או בצעירים שלך. דרושים טורפים של חגבים כדי לסייע בשליטה על אוכלוסיית יתר של חרקים אלה ולמנוע חוסר איזון במערכות אקולוגיות.
ציפורים
משרד החקלאות של ארצות הברית דיווח כי יותר ממאתיים מינים של ציפורים אוכלים חגבים. החוחית האמריקאית, הדרור, הקישקאלוס, הקרדינל, הציפור הכחולה, העפרות הכתומה והדרור הצפוני שחור הראש הם רק חלק מהציפורים הניזונות מחגבים. אפילו ינשופים ממין Megascops אוכלים חגבים אם הם מוצאים אחד כזה. מעילים, ברווזים ותרנגולות אוכלים גם חגבים. יש חקלאים שיוצרים גלימות להפעלת חרקים טבעיים בחוות שלהם. ציפורים אחרות הסועדות לחגבים כוללות את העולש, הנץ והעורבים.
יונקים
חולדות שדה אוכלות הן חגבים חיים והן את הזחלים שלהם. הם גם חופרים ואוכלים את ביצי הארבה. הבואש המפוספס הוא מכונת חפירה טבעית הניזונה מסוגים שונים של תולעים, זחלים וביצים, כולל אלה של החרגול. Opossums יאכלו חגבים בוגרים אם הם נמצאים, אך הם מעדיפים זחלים וביצים. ידוע כי חתולים תופסים ואוכלים חגבים, אם כי לא בכמויות גדולות. שועלים וזאבי ערבות מעדיפים טרף גדול יותר, אך הם אוכלים את מה שהם מוצאים, כולל חגבים. חרקים נמצאים בדרך כלל בשפע בשטח הציד שלהם.
זוחלים ודו-חיים
רוב הצפרדעים והקרפדות הם טורפים, ואוכלים כל סוג של חרק. צפרדעים וקרפדות גדולות יותר, כמו הצפרדע אדומה העין והצפרדע המצרית הם אוכלי חרקים ויכולים לאכול כמה ארבה ביום. נחשים כמו הנחש הירוק, הנחש האפריקאי והנחש בעל צווארון המים יטרפו חרקים אלה.
חרקים
חיפושיות בוסריות ניזונות מביצי חגב, וכך גם זבובים צעירים ממשפחת הטכינדיות. הגמל שלמה מתפלל אוכל את רוב היצורים שהוא ציד, כולל ארבה. חרקים טורפים אחרים כוללים כמה מינים של צרעות המשתקים את החרגול ואז מטילים ביצים על הגוף. תהליך זה מאפשר לזחלי הצרעות לקבל מזון טרי ברגע שהם בוקעים, אולם הוא הורג את הארבה המארח.
אֲנָשִׁים
חגבים הם מעדן בכמה תרבויות. הם נחשבים למאכל מסורתי באסיה ובאפריקה. לחגבים יתרונות תזונתיים גדולים, לא משנה איך מכינים את המנה, בין אם מטוגנים על שיפוד, מוקפצים בחלב קוקוס או טבולים בשוקולד. חגב יכול להכיל עד 60% חלבון, ומעט מאוד שומן. חגבים שימשו למאכל אנושי עוד מימי קדם. אפילו בתנ"ך מוזכרים אנשים שאוכלים ארבה.