תוֹכֶן
זהות אינדיבידואלית היא צורך בסיסי של האנושות. כמו גם ביטחון והגנה, הכללה, אהבה וחופש, כל פרט צריך להיות בעל תפיסה עצמית, תפיסה מדויקת של עצמו על מנת לחיות באופן מלא ובריאות. סכסוכים התפתחותיים, כגון נושאים הקשורים לגזענות, מגדר, דעות קדומות ומשפחה, עלולים לגרום לאדם לפתח את זהותו. אירועים חיוביים, כמו להיות אהוב ומטופל, טיפול בזולת והשגת מימוש אישי, עוזרים לעצב את מרכיבי האישיות לנוסחה אחת.
ערכים
לאישיות יש חלק גדול בבחירותיו של האדם. הערכים אותם בוחר האדם, כמו אמינות, מהווים חלק מזהות אישית. אמונות חשובות גם בגיבוש האישיות. כאשר מישהו מאמין באורח חיים מסוים, כגון סגנון חקלאי, ערכים וחששות מעוצבים על פי אותה אמונה. כאשר מקובלת פעולה פרטנית בקבוצה, מתפתחת תחושת הכללה.
הערכה עצמית
אם אדם בדרך כלל מרגיש רע עם עצמו וחוסר ההישגים או החברות שלו, יש לו הערכה עצמית נמוכה, מה שגורם לו להרגיש לא ראוי לחיים. לרוב אנורקסים, למשל, הערכה עצמית נמוכה או חסרת ערך ואינם מרגישים ראויים אפילו שיהיה להם צורך אנושי בסיסי, שהוא לאכול. מושג הערך של האדם מסייע למטרותיו במטרה לפתח חברות משמעותית, עוזר בתרגול של אמון ואינטימיות במערכות יחסים רומנטיות. ללא הערכה עצמית, לאדם אין מושג על זהותו בחברה או לבדו.
ידע עצמי
החיפוש אחר ידע עצמי מסייע בהגדרת האישיות. ללא תשובה מדויקת לשאלה "מי אני?" , אי אפשר לפתח את האישיות. על פי "האנציקלופדיה לפילוסופיה של אוניברסיטת סטנפורד", כל אדם קובע את מצבי הנפש שלו באמצעות שיטה מסוימת. מי ששולט במעשיו מודע מאוד למצב הנפשי שלו - אלא אם כן האדם משתמש בסמים או סובל ממחלת נפש. אם אדם אומר שהוא לא מבין מדוע הוא מקבל החלטות מסוימות, הוא לא חסר ידע עצמי, אך הוא מכחיש את הידע שלו בעצמו.
בְּרָכָה
כל אדם יכול להגדיר לעצמו יעדים. חלק מגיבוש האישיות תלוי לפחות בניסיון להשיג מטרות חיים ושאיפות. בעוד שהאישיות מבוססת על הישגים, האדם מעצב את זהותו באמצעות הבנה והשתתפות בצעדים המכוונים להצלחה. יצירת תחושת עצמי יציבה ובטוחה, ומודעות לדאגה לזולת, מעצבת את האמונה שהאדם אחראי למעשיהם ולהחלטותיהם.