תוֹכֶן
המילה "נביא" באה מהעברית ופירושה "לבעבע כמו במזרקה". המילון המקראי מגדיר נביא כ"פה שדרכו אלוהים מדבר אל בני האדם ".
מקור המילה "שליח" מיוונית ומשמעותו שליח. בתיאולוגיה הנוצרית, השליחים היו שנים עשר תלמידים שנסעו עם ישוע והפיצו את מסר חייו והוראתם לאחר מותו. המילון המקראי אומר שישוע כיוון את השליחים "להטיף את הבשורה לכל הנבראים" (מתי 28, 18-20).
השליחים
שנים עשר האנשים שנרשמו כשליחים בתנ"ך נחשבים לשלוחיו המוסמכים של ישוע. הם חולקים את חוויית הראייה והשיחה עם ישו ורובם כתבו על החוויה. הם מכונים גם תלמידים, אם כי ניתן לייחס הגדרה זו לכל חסיד של ישו או באופן רחב יותר לתלמיד כלשהו.
לשליחים ניתנה היכולת לחולל ניסים, על פי המילון המקראי, "אז לא היו השליחים יכולים לקבל ממשיכים. הם היו הרשויות היחידות שיכולות ללמד תורות נוצריות. תפקידו של שליח מסתיים עם מחזיקיו הראשונים."
היסטוריה אפוסטולית
לא המקרא ואף מקור אחר אינם מספקים מידע רב על 12 השליחים. שמותיהם מוזכרים בארבעה מקומות בתנ"ך ואף רשימה אינה זהה לחלוטין. יהודה איש קריות, במקור שליח, הוחלף על ידי מתיאס. סאולו דה טרסו, או פאולו, התווסף לקבוצה מאוחר יותר.
חלקם עשויים לתמוך בתוספות לרשימה. גילוי רשימות במצרים של נג חמאדי כולל מידע על מה שהגנוסטים רואים בכתבי הקודש האפוסטוליים של מריה מגדלנה, אף על פי שהנצרות הנוכחית אינה מכירה בהם כבשורה.
נביאים
המילה "נביא" יוחסה לאנשים רבים לאורך ההיסטוריה ואינה מומחיות של הנצרות, ומשמשת להתייחס לנביא מוחמד, מייסד הכנסייה המורמונית ג'וזף סמית ', מאיה העתיקה ונוסטרדמוס. נביאים, גם במקרא וגם במקומות אחרים, נקראים גם רואים.
הנביאים מופיעים בשפע בברית הישנה ועל פי האינציקלופדיה הקתולית הם נחשבו לברכת יהוה לקיזוז האיסור על אלוהות, אוראקלות, חוטים ושיטות עתיקות אחרות להבחין ברצון אלוהי.
היסטוריה של נבואה
לרבים מהנביאים שתועדו בתנ"ך לא היו חיים קלים. אברהם נבחן בצו לרצוח את בנו. משה כמעט נהרג בילדותו והמשיך לקבוע חוקים נבואיים רשמיים. דניאל הושלך לגוב האריות. יהושע נעצר ומשועבד והושע גינה להתחתן עם זונה.
"נביא או יזם לא צריך לשים לב לשטויות מזדמנות", ציין הפוליטיקאי הבריטי אוסוולד מוזלי, "הוא סכנה תעסוקתית."