תוֹכֶן
האימפריה הביזנטית והערבים-מוסלמים כבשה חלק ניכר מאותו שטח בין המאות השביעית למאה ה- 11, כאשר שתי האימפריות התנגדו לאדמותיה של אסיה הקטנה, סיציליה, צפון אפריקה ומצרים. הסכסוך בין האימפריה הנוצרית הביזנטית הביזנטית לבין הערבים המוסלמים הוביל למסע הצלב הראשון, לאחר שהקיסר הביזנטי אלקסיוס קומננוס ביקש תמיכה צבאית מהאפיפיור אורבן השני.
מקורות היסטוריים של ערבים מוסלמים
עד המאה השביעית התגוררו הערבים בחלק מחצי האי ערב, שנשלט על ידי מלחמות שבטיות. הנביא מוחמד, מייסד האיסלאם, היה מסוגל לאחד שבטים ערביים במלחמה ולאחד את חצי האי ערב כולו עד 632 לספירה. יורשיו של מוחמד, הח'ליפים אבו בכר ועומר החלו להתקדם החוצה נגד אימפריה ביזנטית מוחלשת, השתלטות על הצפון של אפריקה, חלקים של ספרד, אסיה הקטנה ולעתים ביזנטיון עצמה.
מקורות היסטוריים של הביזנטים
מקורותיה של האימפריה הביזנטית ניתנים לקיסריה הרומנטית קונסטנטין, שאיחדה מחדש את האימפריה הרומית והקימה את ביזנטיון, הידועה גם בשם קונסטנטינופול, כבירתה החדשה של האימפריה הרומית, בשנת 330 לספירת קונסטנטין, שלושת בניו חילקו את האימפריה הרומית שלם עם יוון וכל ארצות הרומית במזרח ומזרח אפריקה להיות הגדולה ביותר של שלוש הממלכות. בסופו של דבר, סכסוכים על מאזן הכוחות בין רומא לקונסטנטינופול הביאו לגדלים גדולים יותר בין שתי הממלכות, כולל האמונה הדתית הביזנטית שהבישוף של קונסטנטינופול, שייצוג מאוחר יותר נוצרים אורתודוקסים, היה בעל מעמד של שוויון עם הבישוף של רומא, הידוע גם בשם האפיפיור.
הבדלים דתיים
המנהגים הדתיים של האימפריה הערבית-מוסלמית והאימפריה הביזנטית מהווים את אחד ההבדלים הבולטים בין שתי האימפריות. אזרחי האימפריה הביזנטית היו נוצרים דתיים והכירו את ההגמון של קונסטנטינופול כמנהיג הכנסייה הנוצרית. עם זאת, האימפריה הערבית התאחדה תחת הדת המוסלמית, כאשר המוסלמים הערבים מחזיקים ברוב של הכוח החברתי והפוליטי עד להקמת הח'ליפות העבאסית. האמונה המוסלמית גורסת שמוחמד הוא שליח ההתגלות הסופית והנבאית של אלוהי אברהם, שהוא נביא גדול שמכיר הדתות היהודיות והנוצריות.
הקרקעות
לאחר שרומאים את רומא על ידי האוסטרוגות, האימפריה הביזנטית ייצגה הרחבה מתמשכת של האימפריה הרומית. הקיסרים הביזאנטיים המשיכו לנהל מלחמות בשתי חזיתות, במאבק להחזרת האדמות המערביות באיטליה ובה בעת לשמור על חזיתותיהם המזרחיות והאפריקניות נגד הפרסים והערבים. בינתיים, האימפריה הערבית-מוסלמית, בהנחייתו של הח'ליף מעאוויה, שהוביל את המשלחות המוסלמיות הראשונות נגד ביזנטיון, הרחיבה את גבולותיה גם לשטחים ביזנטיים ולא ביזנטיים. הערבים עשו את דרכם מזרחה אל מרכז ומזרח אסיה, והגיעו לחלקים מאפגניסטן. בתקופת האימפריה הערבית, שלטו המוסלמים גם בכל צפון אפריקה, כולל מצרים וחלקים של ספרד.