תוֹכֶן
התקופה שבין סוף המאה ה -18 ועד ראשית המאה ה -19 הייתה סוערת מאוד באירופה, שכן רוב המדינות סבלו משינוי ממשלתי כלשהו. בצרפת, כמו ברוב אירופה, השינוי התבסס על שינוי מן המונרכיה הדיקטטורית ועד הופעתן של הרפובליקות הדמוקרטיות. תנועה פוליטית זו הסכימה לליברליזם כלכלי, אם כי לא התגשמה בצורה פשוטה. להפך, המהפכה הצרפתית התאפיינה בשורה של מרידות אלימות שמטרתן להשיג את הרפורמה הפוליטית הרצויה.
המהפכה הצרפתית באה מאבולוציה פוליטית עקובה מדם כלפי דמוקרטיה, שנוהלה על ידי מהומות בקרב אנשים רגילים (Photos.com/Photos.com/Getty Images)
הליברליזם במאה ה -19
כדי להבין את חשיבות הליברליזם במהפכה הצרפתית, האידיאל הוא להגדיר את המילה "ליברלית" לפי המשמעות שניתנה במאות ה -18 וה -19, המאירים הליברלים היו מעוניינים לספק חופש ואוטונומיה פרטית לשיעורים משניים, משיכת כוח מידי המלך. הם תמכו בחירויות אזרח לכל, אם כי הם הכירו בזכות הצבעה רק לבעלי רכוש. ביחס ליחסים הכלכליים, הגנו הליברלים על כלכלת השוק, כפי שנקבע בספרו של אדם סמית, שכותרתו "עושר האומות".
צרפתית טרום המהפכה
לפני המהפכה, צורת הממשל בצרפת היתה המלוכה האבסולוטית, המסומנת בקשיחות ובשליטה חזקה במדינה. המלך הכתיב את דת המדינה הרשמית, שהיתה קתולית. עד שנת 1787, שלט המלך על הארץ בידיו. התנועות הנגדיות הראשונות באו כאשר לואי ה -16 הנהיג מס על כל האחוזות, כדי להוסיף סכום כסף גדול לקופת המדינה. בעלי הרכוש, הקרויים בורגנים, סירבו לשלם את ההוקרה, שכן הם לא הסכימו עם חוסר השקיפות לגבי היעד של הסכום שנאסף. זה היה באותו זמן כי לואי ה -16 כינס את האסיפה המייצגת הראשונה, שנקרא העצרת הכללית של המדינות.
אידיאלים של המהפכה
בתקופת המהפכה הצרפתית היו שתי תקופות עיקריות: רוב המהפכות שהחלו ב- 1789 וקבוצה קטנה של מהפכות במהלך שנת 1848. בשני הרגעים היה הדיון המרכזי זהה: מי יפעיל את השלטון במדינה. המהפכה העיקרית של 1789 היתה מונעת על ידי אנשים רגילים, כינה את האחוזה השלישית. הם תמכו ברעיון שלכל אזרח יש את הכוח להשפיע על החיים הפוליטיים במדינה באמצעות הצבעה, ועדיין דורשים הכרזה על חוקה כתובה. התנועות הללו, ואלה שבאו בעקבותיהן, התבססו ישירות על האידיאלים הליברליים של חופש הפרט והדמוקרטיה.
ניצחון הליברליזם
השינוי מן המלוכה לרפובליקה הדמוקרטית לא קרה בין לילה בצרפת. למעשה, שינוי פוליטי זה לקח בערך 100 שנים כדי לגבש מערכת רפובליקנית יציבה באמת. בתקופה זו המשיכו הליברלים לשאוף לממשלה ייצוגית, לתמוך במערכת צדק הוגנת ושוויונית, כמו גם למשטר כלכלי שיקיים את כלכלת השוק. אידיאלים אלה לא היו מוגבלים להשפעותיה של צרפת בלבד, אלא עוררו תהליכים מהפכניים ברוב חלקי אירופה, ויצרו את המודלים של ממשלות ייצוגיות המוכרות כיום.