תוֹכֶן
בתקרית 1700 שהונצחה בהיסטוריה האמריקאית כטבח בבוסטון, היו מעורבים שמונה חיילים שהגנו על המכס מפני סערה שנגרמה על ידי קהל. שלושה גברים נהרגו ואחד עשר נפצעו במהלך האירוע, שניים מהם מתו מאוחר יותר מפצעיהם. המונח "טבח" שימש כמכשיר שנוי במחלוקת על ידי תעמולה אנטי-בריטית, למרות שהמשפט שבעקבותיו בראשות גורמי המושבה - עם הפעיל האנטי-בריטי ג'ון אדמס כסנגורם של החיילים - זיכה את כולם, למעט שניים.
התפתחות
לפני תקרית המכס בבוסטון, המתיחות בין פקידים בריטים לתושבי בוסטון גברה סביב ההתנגדות לתעריפי טאונשנד, שהיו חוקים שמסמיכים את הבריטים להטיל מיסים על סחר. הדמויות הגלויות ביותר של הסמכות הבריטית היו פקידי מכס והם הפכו למטרה של עוינות מקומית. בשנת 1768 נשלחה ספינת מלחמה בריטית לבוסטון כדי להגן על פקידי המכס, הזדמנות בה החל הצי הבריטי להכריח את הבוסטונים לשירות צבאי, מה שמצית עוד יותר את המתיחות.
תקרית סיידר
ב- 22 בפברואר 1770 החל משרת בן 11 בשם כריסטופר סיידר להכפיש חנות שמכרה סחורות בריטיות. פקיד המכס של בוסטון אבנעזר ריצ'רדסון גער בו ומאוחר יותר הופיע סיידר מול ביתו של ריצ'רדסון. סיידר היה עם נערים אחרים, שלימים ליוו אותם מבוגרים. הקהל יידה אבנים לעבר חלונו של ריצ'רדסון, שבתגובה ירה מטען של עופרת דקה מהחלון כדי לפזר את הקהל והרג את סיידר הצעיר. האירוע הפך לסיבה פוליטית על ידי פטריוטים מקומיים והיה על שפתי הקהל שהקיף את מכס רחוב קינג ב -5 במרץ.
גריש ולבן
חניך סוחר בשם אדוארד גריש עמד מול מכס רחוב קינג ב -5 במרץ וצעק לקצין שבפנים, סגן ג'ון גולדפינץ, כי גולדפינש הונה את אדונו - מוזר - בחשבון. האישום היה שקרי, כפי שנקבע במהלך משפט, וגולדפינץ 'התעלם מגריש. החניך, בכעס, עזב שם וחזר אחר כך עם כמה מלווים. חייל, יו ווייט, שמר על המכס לבדו. גריש וחבריו התווכחו עם ווייט והוא היכה את גריש בפניו. בוסטונים נוספים עקבו אחר הקבוצה ובלילה הקהל הזועם גדל ליותר מ -300 איש. טוראי ווייט נותר לבדו והתמודד עם הקהל הזועם שמיקד בו כל עוינות. ווייט נאלץ להסתגר במכס, לשם נשלחה קבוצה של שבעה חיילים מהמשמר הראשי להגן עליו.
היריות
הקהל השליך חפצים לעבר החיילים, שתיקנו כידונים להחזיק את תושבי בוסטון. בעל פונדק בשם ריצ'רד הולמס פגע בחייל שירה. בבלבול שנוצר, נורו כמה יריות - ככל הנראה ללא תיאום או פיקוד - ושלושה גברים נהרגו: קריספוס אטוקס, מלח מולטו מקומי; סמואל גריי, יצרן חבלים מקומי; וג'יימס קלדוול, מלח שיכור. צעיר בשם סמואל מאבריק נפטר כעבור שעות מפציעה ואירי בשם פטריק קאר נפטר כעבור שבועיים. למחרת הסירו הבריטים את כל החיילים מהעיר.