תוֹכֶן
היער הים תיכוני ממוזג, מסומן בחורפים קלים ולחים ובקיץ חם ויבש. הביום הים תיכוני מופיע בחמישה אזורים בעולם: קליפורניה, אגן הים התיכון, דרום מערב אוסטרליה, מרכז צ'ילה ומחוז כף בדרום אפריקה. עונת הגידול ביער הים תיכוני קצרה והכי גבוהה מהעצים הוא פקק ומחטניים. יש מגוון מרשים של צמחייה ובעלי חיים בבית גידול מאוים זה.
לינקס איבריאני
הלינקס האיברי, שבעבר נמצא בספרד, פורטוגל ודרום צרפת, חי כיום רק בדרום ספרד. בובטים ממין זה שוקלים כמחצית ממשקלם של המינים האירו-אסיאניים, יש יותר כתמים ושיער שחור על פניהם. הם ניזונים בעיקר מארנבות בר, אך גם מברווזים ואיילים. באופן כללי, נקבה יולדת שניים או שלושה גורים בשנה, אך רבים מתים. מספרם הפוחת של ארנבי הבר, שנפגע מכבישים ופילוח האוכלוסייה עקב התפתחות האדם הופכים את הלינקס האיברי לחתול הגדול המאוים ביותר בעולם. זה עומד להיכחד. מפקד האוכלוסין של בעלי חיים זה 2009 דיווח על 230 דגימות, עלייה קטנה בהשוואה לשנים קודמות.
קוף גיברלטר
הקוף הגיברלטרי חי ביער הים תיכוני. הם מגיעים לגיל 22 בממוצע. הם קטנים, ללא זנב ובעלי פנים כהים. הם אוכלים עלים, חסרי חוליות, פירות, יורה ושורשים שנמצאים ביער. נקבות יולדות תינוק לאחר הריון של 28 שבועות וילודים במשקל כ -450 גרם. קוף הגיבון הוא הפרימאט היחיד פרט לבני אדם שחי באירופה, אם כי אוכלוסייתו האחרונה שנותרה יש קבוצה קטנה של 100 המתגוררת בגיברלטר ומוגנת על ידי הצבא הבריטי. חיים ביערות הים התיכון של מרוקו וצפון אלג'יריה.
נמר ברבר
הנמר הברברי דומה לנמר האפריקאי אך חזק יותר ובעל מעיל צפוף יותר. הם מאכלסים את הרי האטלס בצפון אפריקה. אוכלוסייתה קטנה כל כך, עד שמעריכים שהיא 12 בשבי ו -250 בטבע. הנמר הגברי גדול בכ- 30% מנמר הנקבה, אך שניהם מסוגלים לשחוט טרף בגודל כפול. הנמר הברברי מעדיף לאכול קופי גיברלטר, אך גם ציד אנטילופות וטרף קטן אחר. הם טובים במיוחד בטיפוס וידועים כמי שאוכלים מהעצים.