תוֹכֶן
אנתרופולוגיה היא לימוד תרבויות, מסורות, מקורות, התנהגויות וחברה אנושית. שאלות מהותיות באנתרופולוגיה הן מקורותיו של האדם: כיצד אנו מתפתחים ומתפתחים לשלב הנוכחי שלנו; מהיכן באים הרגשות ולמה אנחנו מרגישים אותם; כיצד אנו פועלים עם הסביבה ומדוע אנו מאמינים בדתות. אנתרופולוגיה שואפת לענות על שאלות אלה באמצעות תצפית וניסוי.
אנתרופולוגיה ביולוגית
אנתרופולוגיה ביולוגית מתמקדת בשני מושגים ראשוניים: אבולוציה אנושית ואינטראקציה חברתית. כדי ללמוד כיצד התפתחו בני האדם מצורות חיים קודמות, זרוע זו של האנתרופולוגיה חוקרת את קרוביה הקרובים ביותר: הפרימטים. הפרימטים כוללים בני אדם, שימפנזים, קופים ולמורים. ההתנהגות שלהם נלמדת באמצעות תצפית. המאובנים של אבותינו משמשים גם באנתרופולוגיה ביולוגית כדי ללמוד את הדמיון הגופני בין בני אדם פרהיסטוריים, והראו כי בני האדם הראשונים התעוררו באפריקה.
אנתרופולוגיה תרבותית
המילה תרבות יכול להתייחס מגוון רחב של נושאים, כגון ספרות, אמנות, מוסיקה, מאכלים ומסורות. עבור אנתרופולוגים תרבותיים, התרבות היא מערכת ההתנהגויות האנושיות הנלמדות.
מנקודת המבט של ענף זה של אנתרופולוגיה, התרבות נתפסת כגורם חשוב מאוד בהישרדות האדם, להיות משתנה כל הזמן בקלות איבד, שכן הוא קיים רק כמבנה נפשי. ארכיטקטורה, טקסים ומסורות הם רק תוצרי התרבות ולא התרבות עצמה, שקיימת רק כרעיון או מחשבה במוח האנושי. אנתרופולוגיה תרבותית מכירה בשלוש שכבות עיקריות של תרבות: לאומיות, תת-תרבות וגורמים אוניברסליים.
אנתרופולוגיה לשונית
האנתרופולוגיה הלשונית היא לימוד השפה בחברה ובתרבות האנושית, הן בעבר והן בהווה. התחום הכללי של לימוד השפה נקרא בלשנות, שהיא גישה אנתרופולוגית לשפה הממקדת את השימוש וההתפתחות שלה ואת הרקע החברתי והתרבותי המלווה את השפה. גם האנתרופולוגים הלשוניים חוקרים את הדרכים שבהן אנשים מנהלים משא ומתן, משוחחים ומתחרים זה בזה באמצעות השפה.
אנתרופולוגיה חברתית
האנתרופולוגיה החברתית בוחנת את התרבויות השונות של החברה האנושית בעולם ואת כל התהליכים החברתיים. כתוצאה מכך, תחום הלימוד שלו הוא עצום מאוד, שכן כל הפעילות האנושית נחשבת מושא לימודים, כמו גם כל השינויים החברתיים והתרבותיים. האנתרופולוגיה החברתית שמה דגש על עבודת שטח, השוואות בין תרבויות שונות לחברה והשקפות הוליסטיות.