תוֹכֶן
חתול האם מגלה התנהגויות אימהיות ספציפיות במהלך שישה עד שמונה השבועות הראשונים לחייה של המלטה. ברוב המקרים האינסטינקטים משתלטים ולאם אין שום בעיה לגדל גורים בריאים. אתה צריך לדעת, עם זאת, איזו התנהגות מצופה מהאם שרוצה להבטיח שלחתלתולים שלה טוב.
שלושת השבועות הראשונים
בשלושת השבועות הראשונים לחייהם של הגורים, החתול-חתול דואג לכל צרכיהם. היא משאירה מעט את הצד של המלטה וכשהיא עושה זאת, זה לזמן קצר לדאוג לצרכים שלה. כגורים יודעים את הריח של אמם, היא יוצרת קשרים עם המלטה שלה על ידי חיבוק או הקמת קן, מה שהופך את הגורים לחמים ובטוחים. החתול מבלה את רוב הזמן בטיפול, ניקוי והאכלה של הקטנטנים.
במהלך שבועות ספורים אלה החתול עשוי להראות סימני תוקפנות כלפי מבקרים או בעלי חיים אחרים: הוא מגן על תינוקות. כאשר היא מרגישה מאוימת, היא יכולה לקחת את הגורים בצווארם למקום בטוח יותר.
ארבעה שבועות
בארבעה שבועות גורים מתחילים לפתח שיניים, מה שהופך את ההנקה לכואבת עבור האם. היא מתחילה להניק לתקופות קצרות יותר ומשאירה אותן לבד בתדירות גבוהה יותר. הם גם מתחילים ללכת בצורה מביכה, מה שהאם מעודדת בדחיפות עדינות. אם הם הולכים רחוק מדי, החתול יכול להוביל אותם חזרה לבטיחות או להתקשר אליהם.
כאשר הגורים מתחילים לאכול מזון לחתולים רטובים, הם גם מתחילים להשתמש בארגז המלטה. בזמן שהם לומדים, אמא עדיין מנקה את הלכלוך.
חמישה ושישה שבועות
בין חמישה לשישה שבועות הגורים מתחילים להיות עצמאיים יותר ומבלים זמן רב במשחק עם אחיהם. האם יכולה מדי פעם להצטרף להצגה וללמד את הקטנטנים שלה לצוד ולארוב, גם אם הם צדים רק אחד את השני. האם מבלה איתם פחות זמן, אך אינה מורידה את עיניה מהמלטה; כאשר הגורים נגמלים בגיל זה, החתול מגביל את זמן ההנקה או מסיים אותה לחלוטין.
התנהגות אפטית או תוקפנית
לפעמים עלולה לחתול האם להיעדר אינסטינקטים אימהיים ולהראות עניין קטן במלטה. יתכן והיא לא תניקה מספיק זמן כל יום כדי שהחתלתולים יזכו לתזונה הדרושה, או שהיא לעולם לא תניק ותשאיר את הגורים לתקופות ארוכות. גרוע מכך, יתכן שהיא תראה סימני תוקפנות נגד המלטה שלה ותנסה לפגוע או להרוג את הקטנטנים. במקרים אלה התוקפנות יכולה לנבוע מסיבוך הריון ולהזעיק טיפול רפואי.