תוֹכֶן
טבק שימש בתחילה כטבק על ידי אינדיאנים למטרות רפואיות ורוחניות עד שנת 1492, אז כריסטופר קולומבוס הפליג למצוא אדמה חדשה. במקום החדש הזה הוא גילה את האינדיאנים ועשב חדש שנבלע - טבק. חומר זה מעושן במשך מאות שנים והוא נפוץ כיום, אם כי אנשים מבינים את הסיכונים הבריאותיים הנלווים. למדו כיצד לייבש ולרפא כראוי עלי טבק לאחר קצירם באמצעות חמש שיטות שונות. כל מתודולוגיה תביא לטעם ולתחושה אחרת של העשן.
שלב 1
תלו עלי טבק בחדר ייבוש, כמו ברפת. הטמפרטורה במקום חייבת להיות בין 15 מעלות צלזיוס עד 18 מעלות צלזיוס (מינימום) לבין 32 מעלות צלזיוס עד 35 מעלות צלזיוס (מקסימום), עם רמת לחות של 65% עד 70%. רפא עלי טבק למשך שלושה שבועות כדי להשיג איכות טובה; הרוחות יוכלו לייבש את עלי הלחות. אם אין לכם גישה לרפת או לבית ייבוש, תלו את העלים על חוט במוסך.
שלב 2
ייבש את הטבק במתקן מחומם להכנת העלים בשיטה הנקראת ריפוי בעירה. מתודולוגיה זו כוללת ייבוש עלי הטבק בחדר סגור. בעזרת טכניקה זו העלים יתייבשו במהירות ויקבלו טעם עדין. תהליך הריפוי כולל ייבוש הטבק למשך תקופת זמן לקבלת ארומה עשירה, ולא רק טעמו של צמח רגיל.
שלב 3
השאירו את עלי הטבק בשמש כדי שיוכלו להחלים. אפשר להשאיר אותם על משטחי עץ או מבנים דומים על מנת להשיג זרימת אוויר בין הסדינים. זה ימנע מהם להירקב או להיות לח מדי.
שלב 4
אחסן עלי טבק באריזות והתיישן לתקופה של שלוש שנים, כך שיוכלו להבריא כראוי; זה יסיר כל טעם חזק או ארומה גרועה. עלי הטבק לא יכולים להיות יבשים מדי, אחרת הם לא יתבגרו, ואם הם לחים מדי הם יירקבו.
שלב 5
תלו עלי טבק לפי צרורות ברפת עם להבה קטנה בתחתית כל צרור. העשן מהבערה למטה יעניק ארומה מעושנת וטעם עדין לעלי הטבק. תרופת האש אמורה להימשך שלושה שבועות.