תוֹכֶן
מילון הרפואה התמציתית מקגרו-היל לרפואה מודרנית מתאר את ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח (HHA) כיחידה אנדוקרינית עצמאית (הורמונלית), העוסקת בעיקר בשמירה על תפקודים פסיכולוגיים ותיווך תגובת הלחץ.
רכיבים
HHA מורכב מהיפותלמוס (מרכיב במוח), בלוטת יותרת המוח (או בלוטת יותרת המוח, בלוטה קטנה, המחוברת באופן אנטומי להיפותלמוס) ובלוטת יותרת הכליה (שני מבנים הממוקמים מעל כל כליה, המכונים גם האדרנל).
פונקציות
ההיפותלמוס והיפופיזה עוקבים אחר רמות ההורמונים השונים יחד עם מידע חושי עצבי (במקרה הספציפי של ההיפותלמוס) ומגיבים על ידי שחרור כמויות ספציפיות של שישה הורמונים מגרים או מעכבים, אשר משפיעים לאחר מכן על האדרנל, כגון האיבר הפגוע. ההשפעות של הורמוני יותרת הכליה מרחיקות לכת ומשפיעות על בלוטות אנדוקריניות אחרות ותהליכי גוף. לכן HHA משמש כחוליה חשובה בין מערכות העצבים והאנדוקרינה ומווסת מגוון רחב של פעילויות, החל מטבוליזם ועד התנהגות.
דיכוי HPA
בניגוד ל- HHA סופר-אקטיבי, היעדר פעילות HHA מאופיין בהפחתה ברמות הקורטיזול, כמו גם בתגובת מתח בינונית. בהתאם לגורם המחלה, אשר יכול להשתנות באופן משמעותי, המחסור יכול להיות מוגבל רק לאדרנלים או להתרחב למרכיבים האחרים של HHA ולהורמונים שלהם.
תסמינים
דיכוי HHA יכול להיות עם עייפות כרונית, דיכאון, הפרעה רגשית עונתית (SAD), אובדן תיאבון, ירידה במשקל, חולשה, הפרעות שינה, נשירת שיער, בחילות ותשוקה חזקה למלח. דיכוי HHA הביא גם לפיברומיאלגיה, מצבים דלקתיים, תגובה מוגברת, אלרגית וחריגות אימונולוגיות אחרות.
בדיקה קלינית
כדי לקבוע הפרעה אפשרית בציר HHA ניתן לבצע סדרה של הערכות אנדוקריניות: קורטיזול בבוקר ואחר הצהריים, ריכוזי ACTH (הורמון אדרנו-קורטיקוטרופי), רגישות של ACTH של יותרת הכליה בקליפת המוח, בדיקת דיכוי דקסמתזון.