תוֹכֶן
אדריכלים מתכננים בניינים מסחריים בהם אנו עובדים ובנייני מגורים בהם אנו גרים. אומנם למקצוע זה יתרונות רבים, אך אדריכלים מתמודדים עם חסרונות מסוימים בשל חוסר הצפי של סדר היום המקצועי שלהם והעליות והירידות המהוות חלק מכלכלת המדינה. בנוסף, הם לא יכולים לעבוד באופן עצמאי עד כמה שנים לאחר סיום הלימודים במכללה.
שעות עבודה
לעתים קרובות אדריכלים עובדים קשה כדי להשלים את התוכניות שלהם. על פי נתוני הלשכה לסטטיסטיקה של עבודה, כ -20% מהאדריכלים בשנת 2008 עבדו 50 שעות ומעלה בשבוע. בנוסף, בשל העובדה שבניינים נבנים לרוב בסופי שבוע, אדריכלים עשויים לעבוד בסופו של דבר מעבר לשבוע המקובל מיום שני עד שישי. אדריכלים צריכים ללכת לבניינים כדי לעקוב אחר התקדמות העבודה, הכוללת נסיעות.
תֵאוּם
אדריכלים צריכים לתאם את תוכניות התכנון והבנייה עם כמה מחלקות אחרות לפני סיום התוכניות. תיאום זה כולל תכנון עירוני, מהנדסים עירוניים, מעצבי פנים, גננות ואנשי מקצוע אחרים המעורבים בתהליך הבנייה. אם אדריכל רוצה לבצע שינוי בתכנון שלו, עליו ליידע את כל המחלקות כדי לוודא שהשינויים מתאימים למגבלות הפרויקט. באופן דומה, מהנדסים עירוניים או מחלקות אחרות יכולים לבקש שינויים מצד האדריכל שיתאימו לעיצוביהם.
השפעות כלכליות
אדריכלים נתונים לחסדי כלכלת המדינה בכל הנוגע לביטחון תעסוקתי. הבנייה מתרחשת בדרך כלל כאשר הכלכלה בריאה ומתרחבת. מיתון מפסיק בניית מבנים חדשים ומצמצם את הדרישה לאדריכלים לתכנן מבנים חדשים. לדוגמא, אם תאגיד מעוניין לבנות ולעצב בית משותף יוקרתי חדש, אך לשוק המגורים אין מעט או ללא עניין בחללים חדשים, התאגיד ימתין לשכור אדריכל חדש.
תנאי הכשרה חינוכיים
התנאים החינוכיים להכשרה ולהסמכות הנדרשים כדי להיות אדריכל הם נרחבים ויכולים להיות אוסרים על אנשים מסוימים. לדוגמא, בדרך כלל אדריכלים צריכים להיות בעלי תואר ראשון שנדרשים כחמש שנים. בנוסף, אם אדריכלים רוצים להגדיל את משכורתם השנתית הפוטנציאלית, יתכן שיהיה עליהם ללמוד. אחרי הלימודים אדריכלים בדרך כלל מתמחים אצל מעסיק במקצועם, לפעמים עם מעט שכר.