תוֹכֶן
גם אתנוגרפיה וגם אתנו-מתודולוגיה הם מונחים הנמצאים בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה ויכולים להתייחס לשיטות מחקר. אתנו-מתודולוגיה היא תת-חלוקה לסוציולוגיה המתמקדת בדרך בה בני האדם בונים את הסדרים החברתיים שלהם בחברות שונות. אתנוגרפיה היא שיטת מחקר.
אֶתנוֹגרַפִיָה
אתנוגרפיה משמשת בעיקר באנתרופולוגיה תרבותית, ובשל אופייה הדיסקרטי היא השיטה הנפוצה ביותר לחקר אופן התנהלותם של בני האדם. זה מאפשר לאנתרופולוגים וסוציולוגים ללמוד את הקשר בין התנהגות ותרבות ואיך זה משתנה לאורך זמן. אתנוגרפיה היא תיאור מפורט ביותר של חיי החברה של קבוצות מסוימות.
אתנו-מתודולוגיה
אתנו-מתודולוגיה היא גישה אלטרנטיבית שהונהגה על ידי הרולד גרפינקל למחקר סוציולוגי. הוא מתמקד בשיטות יומיומיות המבוצעות על ידי אנשים. על ידי התמקדות בשיטות בהן אנשים משתמשים בחיי היומיום שלהם, אתנו-מתודולוגיה חוקרת את הידע וההנמקה של חברה וכיצד היא מגיבה לסביבתה. גישה זו נועדה לתאר את השיטות המשמשות ליצירת סדר חברתי.
שיטת מחקר
ההבדל הגדול ביותר בין שני מונחים אלה הוא שהאתנוגרפיה מציגה שיטת מחקר מובנית, שונה מהאתנו-מתודולוגיה. איסוף המידע מאתנוגרפים נעשה באמצעות תהליך הנקרא "תצפית משתתפים", ובו חוקרים נכנסים כמה שיותר לחיי התרבות הנחקרת. על פי המחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה, בארצות הברית, פרטי התצפיות של החוקרים נרשמים "מנקודת מבטם של הילידים", מבלי לכפות פרשנויות משלהם. מאידך, אתנו-מתודולוגיה אינה מציגה שיטת מחקר פורמלית.
שדה מחקר
הבדל גדול נוסף נמצא בעובדה שאתנו-מתודולוגיה היא תחום מחקר. זהו חקר המתודולוגיה, כיצד אנשים מקבלים את החלטותיהם וכיצד הם פועלים, בנוסף לשיטות בהן הם משתמשים ליצירת סדר חברתי. אתנוגרפיה אינה תחום מחקר, אלא מתודולוגיה הנהוגה בסוציולוגיה. לדוגמא, אתנו-מתודולוג משתמש באתנוגרפיה המשמשת את הסוציולוגים לחקר תרבויות אחרות.