תוֹכֶן
מקורם של האמיש והמנון גם באירופה של המאה ה- 16. באותה תקופה, קבוצה נוצרית דחתה את הקתוליות הרומית ואת נוהגיה להטביל ילדים. אנאבפטיסטים אלה התמקדו בעיקר בשוויץ והתמקדו בחזרה לדרך החיים של המאה הראשונה המוצגת בתנ"ך. בתוך התנועה האנאבפטיסטית הוקמו קבוצות שונות. אחד מהם כינה את עצמו "מנוני" לכבוד אדם בשם מנו סימון. חסידיו האנאבפטיסטים של יעקב עמון אימצו את השם "אמיש". עם הזמן, קבוצות אלה התיישבו בפנסילבניה, שם הן נותרות קבוצות מובחנות.
שלב 1
שים לב כיצד תחבורה דומה בקהילות אמיש ובני אנוסים. האיישים אינם נוהגים במכוניות, נוסעים ברגל, באופניים או בכרכרות רתומות לסוסים. למיניונים יש פחות מגבלות, אם כי חלק מקבוצות המשנה עשויות לנקוט באותן הרגלים כמו אמיש. יש מנוניטים שנוהגים בכלי רכב כל עוד הם שחורים. גם האמיש וגם המנונינים יכולים לנהוג כנוסעים. לפעמים הם שוכרים מוניות לנסיעות ארוכות.
שלב 2
שימו לב לסגנון הבגדים כדי להבדיל בין האמיש למנון. אמיש לובשת רק בגדים בגוונים כהים, כמו שחור וכחול, ללא הדפסים. בימינו, כמה מנונינים, לא כולם, לובשים צבעים עזים אם כי הם לובשים גם בגדים מסורתיים כולל כתפיות, מכנסיים, שמלות, סינרים וכובעים. כמה מנונינים עכשוויים כבר לא דבקים בשום תבנית לבוש מסורתית.
שלב 3
שימו לב למקצועות המסורתיים ולחיי המשפחה של האמיש והמנון. היסטורית, שתי הקבוצות עבדו בשדות, והתפרנסו מהאדמה. למרות שזה נותר העיסוק העיקרי עבור מרבית חברי הקבוצות הללו, כמה מנוני מודרניים מחפשים צורות פרנסה אחרות. כמה מנונינים עכשוויים משתמשים בחשמל, טלפונים וטלוויזיות. אמיש אינם מאפשרים לשירותי חשמל וטלפון להיכנס לבתיהם.