תוֹכֶן
ישנן דרכים שונות להבדיל את המין של הברווז. רובם קלים וניתן לעשות זאת באמצעות תצפית פשוטה, עם אינטראקציה מינימלית עם הברווז. דברים אלה משתנים מעט בהתאם למין הברווז, אך נותרו כמה קווי דמיון. קל יותר לקבוע את המין של ילד בן חודשיים, היכן ניתן לעשות את התהליך באמצעות שמיעה והתבוננות.
שלב 1
הביטו בצבע הנוצות, שהם אחד האמצעים האמינים ביותר לקביעת מין הברווז. שיטה זו אמינה יותר עם ברווזים בוגרים, שכן צבעי הנוצות של הברווזים הצעירים משנים את צבעם. לזכרים יהיו נוצות עם צבעים עזים יותר. מאפייני הזיהוי של ברדנים זכרים הם הראש הירוק והצווארון הלבן סביב הצוואר. צבעים ודוגמאות אלה משמשים כדי למשוך נקבות. ברווזים נקבות מאופיינים בדרך כלל בנוצות בעלות צבעים ניטרליים יותר, בדרך כלל חום.
שלב 2
הקוואק של הברווז יוכל לדעת אם הוא זכר או נקבה. על ידי שמיעת הטון והעוצמה של הקוואק של בעל החיים, יתכן שתוכלו להבחין בהבדל בין הברווזים הזכרים לנקבות. לגברים יש קוואק רך יותר מנקבות, אבל זה נשמע גס יותר. הבחינו שהוא דומה לקול של אווז. ברווזים נקבות מצווצות הרבה יותר חזק מאשר הקשקוש הרך יותר של הזכר.
שלב 3
שימו לב לגודל הברווז. גידול ברווזים בלהקות עם שני המינים יהיה הדרך הקלה ביותר לקבוע את ההבדלים בין גברים לנקבות מכיוון שכמו ברוב מיני הברווזים, גברים גדולים יותר מנקבות.
שלב 4
בדוק את הנוצות בזנבם. בערך כחודשיים ברווזים זכרים מתחילים להראות נוצת ארוכה על הזנב שמתכרבלת סביבו, גדולה משמעותית משאר נוצותיה. נוצת זנב זו תישאר שם, ללא כל שינוי, במהלך תהליך ההשהיה, ותוכל לשמש כטכניקה מדויקת לזיהוי מינים של ברווזים.
שלב 5
בדוק את החריץ, שהוא בדיקה ישירה של איברי המין. הסדק הוא פתח הקלואקה. זהו הפתח היחיד שמתחת לבטן הברווז שדרכו משתחררים חומר צואה ושתן ושם מסתיימת מערכת הרבייה. זהו תהליך מסוכן ויש להימנע ממנו במידת האפשר. אם לא ניתן להימנע מהתבוננות בסדק, פנה לעזרת מומחה. התהליך משמש את החקלאים לפעמים אם הם צריכים לגדל את אפרוחיהם בשלב מוקדם של חיי הברווזים. התבוננות בפער בשלבים המוקדמים של חיי החיה מגדילה את שיעורי התמותה של הברווזים. לאחר שסובב את הברווז ופתח את הסדק, יהיה דבר אחד או שניים. לנקבות יהיה איבר דמוי חרוט גלוי לעין; לזכרים יהיה איבר מחודד שאולי לא יופיע בשניות הראשונות לאחר פתיחת הסדק.