תוֹכֶן
מיימת בכלבים הוא סימפטום שלעולם אין לזלזל בו. למעשה, מיימת מעידה לרוב על סוג כלשהו של תקלה באיברים או על חריגה חמורה בגוף החיה. רמת המיימת עשויה להבחין בקושי אצל כלבים מסוימים או ברורה אצל אחרים. בשל האפשרות שמשהו רציני קורה, יש לקחת את כל כלב עם מיימת מיד לווטרינר לצורך הערכה מהירה ותכנית טיפול.
הַגדָרָה
מיימת היא הצטברות חריגה של נוזלים בחלל הבטן. הדליפה של נוזלים אלה יכולה להיווצר מכלי דם, איברים פנימיים, מסיבי בטן ובלוטות לימפה. במקרים מסוימים רמת המיימת יכולה להיות ברורה למדי, ולעיתים קרובות לגרום לנפיחות בבטן כל כך קשה שהיא לוחצת על הסרעפת וגורמת לקשיי נשימה אצל הכלב. Ascites כשלעצמו אינו יוצר בעיות, זהו השינוי העיקרי שיש לטפל בו.
סיבות
למיימת יכולות להיות מספר סיבות. טראומה עלולה לגרום לאיברים כמו טחול, שלפוחית השתן או כיס המרה להיקרע, ולגרום לדליפת נוזלים. דימום מגידולים כמו המנגיוסרקומה עשוי להיות גורם נוסף. אי ספיקת לב עלולה לגרום ללב לא להיות מסוגל לשאוב כראוי דם, מה שמוביל ללחץ מוגבר בוורידים ובסופו של דבר להיקרע, עם דליפה כתוצאה מכך. סיבות אחרות יכולות להיות דלקת הצפק, הפרעות דימום, כלי דם קרוע ומחלות כבד.
תסמינים
מיימת אצל כלבים גורמת למספר תסמינים שיכולים להשתנות בהתאם לסיבה העיקרית. הבולטים ביותר הם: קשיי נשימה עקב עלייה בנפח הבטן המספיק ללחוץ על הסרעפת, שיעול, אשר לרוב מהווה סימפטום למחלות לב, שלשול ולעיתים חולשה, הקאות וחניכיים חיוורות, המצביעים על אובדן דם, וכמובן, הסימפטום האופייני, שהוא בטן מורחבת. על ידי הקשה על הבטן, לעתים קרובות ניתן לשמוע צליל מאסיבי.
יַחַס
הטיפול, כמובן, תלוי מהו הגורם העיקרי. אחד הצעדים הראשונים, אם הכלב מתקשה לנשום, הוא הליך המכונה "בטן-צנטזיס", המורכב מהוצאת הנוזלים העודפים בעזרת מחט המוחדרת לדופן הבטן. תרופות משתנות יכולות לעזור בהוצאת נוזלים עודפים מהגוף. יש לטפל בטראומה, דימום פנימי, זיהומים וגידולים. ניתן לקבל טיפול פליאטיבי לפי הצורך.
שיקולים
חשוב לציין כי מיימת אינה מצב ראשוני, להפך, היא תוצאה של מחלה אחרת. לכן אין לטפל במיימת בכלבים בבידוד, יש לחקור גם את הסיבה האמיתית. הפרוגנוזה של מיימת תהיה תלויה בחומרת הגורם העיקרי, בבריאות הכללית של הכלב ובזמן תחילת הטיפול.