תוֹכֶן
רטוריקה היא האמנות והמדע של תקשורת יעילה. פירוש המילה קנון הוא שלטון או חוק. חמשת הקנונים המסורתיים של הרטוריקה נוצרו כדי להדריך את האדם בהתוויית נאום או חיבור, כמו גם כדי לעזור ליעילות הדיבור או החיבור. חמשת הקנונים המסורתיים של הרטוריקה פותחו ביוון העתיקה ומחקר הרטוריקה פותח מאוחר יותר ברומא העתיקה.
Canon one: המצאה
המצאה היא פשוט ההחלטה של מה שאתה צריך לומר. זה כולל אפשרויות לגבי אילו סוגי עובדות לכלול ואילו סוגי ויכוחים יהיו היעילים ביותר, תלוי בקהל שלך. בכתיבה המודרנית זה נקרא שלב סיעור מוחות. אריסטו הצהיר מפורסם על שלב זה: שעליך "לגלות את אמצעי השכנוע הטובים ביותר".
Canon שניים: הוראה
הנטייה קשורה לבחירת הארגון הטוב ביותר לוויכוח שלך. ליוונים היה מבנה אופייני מאוד, אך לסופרים המודרניים יש הרבה יותר חופש. ההוראה כוללת מתווה ובחירה באיזה סדר להציג את העובדות והדוגמאות. פסקאות מבוא ומסקנות הם חלק מהמתווה של מאמר מודרני.
קנון שלוש: אמירה
ברטוריקה קלאסית, התבטאות מתייחסת לשני סוגים שונים של הדגשים שכותב או דובר יכולים להשתמש בהם כדי להפוך את יצירתו לאטרקטיבית יותר: קישוטים ותזמור. קישוט פירושו תמונות, כיצד להשתמש במטאפורות ובדמיות. תזמור קשור למקצב השפה. בכתיבה המודרנית, התבטאות מתייחסת לפעמים לקול הכותב.
קנון ארבע: זיכרון
הזיכרון הוא היבט חשוב מאוד ברטוריקה של יוון ורומא העתיקה, אך כיום לא משתמשים בו הרבה. דוברים היו מכינים לעתים קרובות את נאומיהם בראשם, ולכן השתמשו במשאבים מזכירים וסטנדרטים מחמירים כדי לוודא שהם זוכרים את כל הנאום.
Canon five: פעולה
פעולה היא פעולת הצגת הדיבור. בעת תכנון פעולת הנאום, היוונים והרומאים לא ישאירו דבר במקרה. הם תכננו תנועות ידיים, קשר עין, יציבה - הכל. הם גם תכננו את גוון קולם, כמה מהר או לאט לדבר, את קצב דיבורם ואת גובה קולם. הרעיון היה ליצור קשר רגשי עם הקהל, פחות או יותר כשחקן מוכשר יכול להוביל קהל לדמעות או צחוק.