תוֹכֶן
מזרקי מחט מספקים דרך למתן תרופות לגוף האדם מבלי שהמטופל יצטרך לבלוע את התערובת. מזרקים גם שואבים לניתוח נוזלי גוף, כמו דם. זנים רבים של מזרקים פותחו עם התקדמות הטכנולוגיה, הופעת הצרכים ועם חידושים שהופיעו. בין החידושים הללו ניתן למצוא כמה שיטות שונות לחיבור מחטים בפשטות ובתקיפות למזרקים. המחטים "Luer Slip" ו- "Luer Lock" מציעות שתי נקודות חיבור שונות לשימושים רפואיים שונים.
היסטוריה של מזרקים
H. Wulfing Luer פיתח מזרק זכוכית לקראת סוף המאה ה -19. בשנות החמישים צצו טכנולוגיות חדשות, כמו רדיואיזוטופים (יסודות רדיואקטיביים), שהובילו לפיתוח מזרקים מדויקים יותר לניסויים. מחטים הניתנות להצמדה, כמו Luer Slip ו- Luer lock, סיפקו גמישות ליישומים שונים במדע וברפואה.
Luer Slip
מחטי החלקה Luer פשוט מחליקים לחבית או לגוף המזרק. כאשר המזרק נדחף לעבר הקנה, הוא מתאים, ולכן אינו מחובר היטב כמו מחט ה- Luer Lock. מחט ה- Luer Slip נמצאת בשימוש נפוץ לזריקות של תרופות צמיגות פחות, כמו חיסונים, כמו גם לאיסוף דם.
לואר לוק
מחטי Luer Lock משתמשים בתנועת ציר כדי לאבטח את המחט לקנה. סוג זה של מחט מחובר לקנה, ולכן אין סכנת החלקה, כמו החלקה Luer, מה שהופך מחט זו לבטוחה יותר להזרקות עבות יותר. אין אפשרות שהתרופה העבה תפריד את המחט מהחבית בגלל הלחץ הגבוה במהלך ההזרקה. ניקוז מורסות, מלאות מוגלה, מחייב מחט Luer להעביר את נוזל המטופל לחבית המזרק.
ביטחון בריאות
היכולת להפריד בין מחטי Luer Lock ו- Slip מחביות המזרקים מאפשרת ניקוי יסודי יותר לאחר השימוש. עובדים מפרידים בין המחטים לחביות ומניחים אותם בתמיסת אלכוהול לעיקור. לא ניתן להטביע חביות באלכוהול, מכיוון שבוכנות הגומי שלהן עלולות להיפגע. לאחר עיקור, הן המחטים והן החביות מבושלות לצורך טיהור טוב יותר. הפרדת החלקים מאפשרת ניקוי טוב יותר של פנים המחטים והחביות, ומאפשרת להם להיות נקיים וסטריליים לחלוטין לשימוש מאוחר יותר.
שיקולים
קוטר המחט הוא גם שיקול חשוב, בנוסף לסוג המחט. שימוש במחט בקוטר קטן עם תרופות עבות עלול לגרום להתנתקות המחט מהחבית או לגרום לכאב אצל המטופל, ללא קשר לסוג המחט. על אנשי מקצוע בתחום הבריאות לבדוק את גודל ומחט המחט לפני מתן זריקות לחולים.