תוֹכֶן
קוד העונשין של ארגנטינה הוא חלק החוקה הלאומית של המדינה בדרום אמריקה. לחוקק לראשונה בשנת 1853, החוקה תוקנה באופן קבוע מאז, כולל מודרניזציה דרסטית בשנת 1994. ציות לחוק העונשין מסופק על ידי מערכת המשפט הארגנטינית. ערעורים על החלטות פליליות יש להביא בפני בית המשפט המחוזי העליון או בית המשפט העליון של המדינות המתאימות של האומה.
חיפושים קשורים
החוק הארגנטינאי קובע שורה של צעדים שיש לעקוב אחריהם במקרה של מישהו שהואשם בפשע. ראשית, שופט פלילי הוא הממונה על ההחלטה האם יש מספיק ראיות כדי להביא את המקרה לדין. במקרה שאישר השופט את המקרה, קובע חוק העונשין של ארגנטינה כי יובא בפני בית משפט פלילי, שהוא בית משפט של שופטים. השופט הראשון מואשם גם בהצגת ראיותיו והאשמותיו נגד העבריין לדין. במקרה פלילי של בלעדיות בארגנטינה, טענות אלה הופכות לטיעון שעליו מבוסס החיוב.
פשעים טכנולוגיים
בשנת 2008 תיקנה ארגנטינה את חוק העונשין שלה כדי לכלול פשעים בעלי אופי טכנולוגי. פשעים שנוספו לקוד הקיים כוללים הפצה והחזקה של פורנוגרפיית ילדים, הפרות חוק בדוא"ל, גישה בלתי חוקית למערכות מידע, הפצת וירוסים ופגיעה במערכות מידע, פשעים מחמירים נגד מערכות מידע והפסקת תקשורת . סעיף 128 לחוק העונשין מגדיר ענישה להפצה הדיגיטלית של דימויים מיניים מפורשים של קטינים בין שישה חודשים לארבע שנות מאסר והחזקתם של דימויים כאלה מארבעה חודשים ועד שנתיים בכלא.
פלילי חיובים מעורבים סמים
בחודש אוגוסט 2009, בית המשפט העליון של ארגנטינה מצא את זה בלתי חוקתי כי החזקת מריחואנה לשימוש אישי הוא פשע פסיבי של עונש פלילי. החוק נחקק כראשון מכמה חוקים לליברליזציה של תרופות לאמריקה הלטינית שמטרתם להתמקד יותר במניעת מכירה והפצה בקנה מידה גדול, ובכך נלחמים במלחמה על סמים ולא על שימוש בסמים.