מהן חברות בנות לא מאוחדות או חברות כלולות?

מְחַבֵּר: Florence Bailey
תאריך הבריאה: 19 מרץ 2021
תאריך עדכון: 25 נוֹבֶמבֶּר 2024
Anonim
היכרות עם דבורת הדבש עם שרון ניר ענבר
וִידֵאוֹ: היכרות עם דבורת הדבש עם שרון ניר ענבר

תוֹכֶן

החברות אחראיות להשקעותיהן בתאגידים אחרים על פי גודלם ואופי השתתפותן. כאשר חברה אחת מחזיקה בשליטה באחרת, היא בדרך כלל צריכה לכלול את כל המידע של החברה בדוחותיה הכספיים, כאילו היתה חברה אחת - תהליך הנקרא איחוד. חברות מאוחדות וחברות כלולות שאינן חברות מאוחדות הינן חברות בהן יש למניה נתח משמעותי, אך לא שליטה, אשר יחייבו מאזנים מאוחדים.


בהתאם לסוג ההשתתפות, הרישום בספרי החשבונאות משתנה (Hemera Technologies / Photos.com / Getty Images)

רמות שליטה

הכללים המסדירים את הדיווח הכספי של החברה מגדירים שתי רמות של השקעה בין חברות ללא שליטה אחת על השנייה: פסיבית ומשפיעה. בהשקעה פסיבית, החברה המשקיעה היא רק בעלת מניות אחרת. אין לך מספיק גדול "חברת היעד" פרוסה כדי להשפיע על המדיניות הארגונית שלך או אסטרטגיות. השקעה בעלת השפעה, לעומת זאת, גדולה דיה כדי שהחברה המשפיעה תשפיע על האופן שבו פועלת חברת המטרה, למשל באמצעות משרה במועצת המנהלים.

סוגים

בהערות שוליים לדוחות הכספיים, חברה רשאית, או עשויה שלא לגלות, את מהות הקשר שלה עם חברות בנות וחברות כלולות שאינן מאוחדות שלה, אך בדרך כלל מתארת ​​כיצד היא מטפלת בהם למטרות חשבונאיות. בדרך כלל, הם מתייחסים להשקעות משפיעות. חברות בנות לא מאוחדות נוצרות לעיתים קרובות על ידי החברה המשקיעה עצמה - כגון בעסקאות משותפות שנוצרו לחלוק עלויות עם חברה אחרת, או "ישויות ייעודיות", חברות זמניות שנוצרו להפריד בין ההוצאות וההכנסות של פרויקטים ספציפיים את החברה עצמה. שותפים, לעומת זאת, הם בדרך כלל חברות עצמאיות, שממנו המשקיע רכשה נתח השפעה.


חשבונאות

כללי החשבונאות מתארים בדרך כלל השקעה פסיבית כאחת הכוללת עד 20% מהמניות הקיימות בחברה, בעוד שמניה בעלת השפעה גדולה מ -20%, אך פחות מ -50%. מדובר רק בכללים הכלליים, שכן ניתן לשלוט בחברה עם פחות מ -50% ממניותיה, ומשקיע יכול להיות בעל השפעה גם ללא 20% מהמניות. ככלל, באחריות הנהלת החברה המשקיעה להחליט איזה סוג של השתתפות יהיה לה, אך החלטה זו תאושר על ידי רואי החשבון המבקרים של החברה. בדוחות הכספיים שלהם, החברות אחראיות על השקעותיהן הפאסיביות רק על ידי כך שהן מודיעות רק על שווי השוק של המניות שהן מחזיקות בהן, אך עליהן לטפל בהשקעות המשפיעות באמצעות שיטת השווי המאזני.

שיטת השוויון

בשיטת השווי המאזני מדווחת החברה על השקעתה כנכס במאזן, בשווי השווה למה ששילמה החברה על החזקתה בחברה היעד. כאשר חברת היעד מרוויחה, ערכו של ההשקעה עולה בהתאם לחלק ברווח של המשקיע, ואם יש לו הפסד, הערך יורד בהתאם לחלקו בהפסד. להבדיל מהשקעות פסיביות, שווי השוק של המניות אינו נכנס לחישוב, שכן, מעצם הגדרתו, נתח משפיע מאפשר לחברה לתמרן את הערך הזה.