תוֹכֶן
כחלק ממשפחת Enterobacteriaceae, Enterobacter aerogenes קשור ל- E. coli וסלמונלה. מבחינת הגודל, E. aerogenes הוא קטן יותר מאשר רבים מקרובי משפחתו המיקרוביאלית, אך התרחשותו בבתי חולים ועמידותו לאנטיביוטיקה הפכו אותו לחשוב במיוחד. כאשר E. aerogenes ממשיך להתפתח לזנים חדשים, הוא ממשיך להציב אתגרים לקהילה הביו-רפואית.
בַּקטֶרִיוֹלוֹגִיָה
E. aerogenes הוא חיידק בצורת מוט, או "בזילוס" בעגה המדעית. כחיידק אנאירובי אופציונלי, הוא משגשג בסביבות עם מעט או ללא חמצן, כגון ביוב, אדמה וצואה. במעבדה E. aerogenes גדל היטב על אגר מק-קונקי, המכיל צבעים, מלחים וסוכרי חלב. טמפרטורת הצמיחה האופטימלית שלו נעה בין 30 ל -37 מעלות צלזיוס.
מחלות
E. aerogenes גורם למגוון רחב של מחלות, תלוי לאיזה חלק בגוף הוא פולש. המחלות השכיחות ביותר כוללות חיידק בטן, אוסטאומיאליטיס, דלקת ריאות וספטמיה. עם זאת, E. aerogenes גורם גם לזיהומים בדרכי העיכול, בדרכי הנשימה, בדרכי השתן ובעור.
גורמי סיכון
E. aerogenes הוא פתוגן אופורטוניסטי. פירוש הדבר שהוא מדביק מארח שכבר נחלש. זהו גם חיידק נוזוקומי, מה שאומר שהוא שוכן בדרך כלל בבתי חולים. כתוצאה מכך, גורמי הסיכון שלה כוללים אשפוזים שנמשכים שבועיים ומעלה, ניתוחים פולשניים, ביקורי טיפול נמרץ ושימוש באנטיביוטיקה.
נטיות קדומות
כמו חיידקים אחרים מסוג אנטרובקטר, ל- E. aerogenes אין נטייה לגזע. עם זאת, היא נפוצה יותר בקרב ילודים, ילדים וקשישים, במיוחד בקרב גברים.
יַחַס
E. aerogenes עמיד לרוב האנטיביוטיקה, כולל כלורמפניקול, קינולון וטטרציקלין. כתוצאה מכך, השימוש בתרופות "ישנות", כלומר בתרופות שנקבעו בדרך כלל בעשורים האחרונים, הולך וגובר בפופולריות. טיפול פופולרי נוסף הוא השימוש בשילוב של תרופות, כמו אימיפנם וגנטמיצין.