תוֹכֶן
האבוקדו (Persea americana) גדל באזורים טרופיים וסובטרופיים בעולם ובדרך כלל מגיע לגובה שבין 9 ל -20 מטר. פירותיו מוכרים בזכות תכולת הטיפוח הגבוהה שלהם, אך העץ נתון לנגיעות של מחלות שונות וחרק שגורם לעלים של העץ לקמול.
נבול הנגרם על ידי Verticillium
נבילת העלים הנגרמת על ידי הפתוגן Verticillium dahliae לעתים קרובות מדביקה עצי אבוקדו, והורסת ענפי עלים שלמים כאשר העלים משחימים, נובלים ומתים, בדרך כלל נשארים על העץ מספר חודשים. יורה חדש שמתפתח מחליף לעיתים קרובות עלים שאבדו, אך המחלה בדרך כלל חוזרת לתקוף את העץ. הפטרייה נשארת בקרקע במשך שנים ומשפיעה על מערכת השורשים של העץ, מה שמאפשר לספק את השורשים ולהזין את העלים.
באג תחרה אבוקדו
חרק התחרה האבוקדו (Pseudacysta perseae) הוא מזיק הניזון מעלים של האבוקדו, ומשאיר כתמים כהים עליהם כאשר ניזון ממיץ הצמח. ככל שהחרקים ניזונים, כתמים אלה מחמירים והעלה מתייבש ומתכווץ ונופל בטרם עת. סימן נוסף לנוכחותם של חרקים אלה הם כתמים שחורים קטנים - זבל החרקים - המופיעים על פני הצמחים.
ריקבון שורש על ידי פיטופטורה
פיטופטורה הוא הפתוגן המזיק והנפוץ ביותר שעצי האבוקדו מתמודדים איתו כיום. הפתוגן מופיע לראשונה בעלווה של העץ, גורם לעלים לצמוח מעט, לאבד את צבעם ולקמול. העלים נושרים טרם זמנם לקרקע וענפים שלמים מפוזרים. כאשר השורשים נרקבים, עץ האבוקדו יכול למות במהירות במשך כמה חודשים, או להתפורר בהדרגה לאורך מספר שנים. איכות הפרי מצטמצמת בצורה דרסטית.
הדפנה נובלת
מחלת הפטרייה של דפנה הקמלה מוחדרת בעץ האבוקדו על ידי הווקטור Xyleborus glabratus, חיפושית שחורה או חומה כהה, שעם הנחיתה על גזע העץ שגופו מלא נבגי פטרייה, מדביק את העץ. ככל שהפטרייה גדלה, החרק ניזון מהפטריות. בינתיים הפטרייה מתפשטת בכל העץ וחוסמת את יכולתה להוביל נוזלים כראוי. כתוצאה מכך עלי האבוקדו נובלים ומתים.