תוֹכֶן
אנתרופולוגיה היא חקר תרבויות, מסורות, מקורות, התנהגויות וחברה אנושית. שאלות מהותיות באנתרופולוגיה הן מקורותיו של האדם: כיצד אנו מתפתחים ומתפתחים לשלבנו הנוכחי; מהיכן נובעות הרגשות ומדוע אנו מרגישים אותם; כיצד אנו מתקשרים עם הסביבה ומדוע אנו מאמינים בדתות. האנתרופולוגיה מבקשת לענות על שאלות אלה באמצעות התבוננות וניסויים.
אנתרופולוגיה ביולוגית
אנתרופולוגיה ביולוגית מתמקדת בשני מושגי יסוד: אבולוציה אנושית ואינטראקציה חברתית. כדי ללמוד כיצד בני אדם התפתחו מצורות חיים קודמות, ענף זה של האנתרופולוגיה חוקר את קרוביהם הקרובים ביותר: פרימטים. הפרימטים כוללים בני אדם, שימפנזים, קופים ולמורים. התנהגותם נלמדת באמצעות התבוננות. המאובנים של אבותינו משמשים גם באנתרופולוגיה ביולוגית לחקר הדמיון הפיזי בין בני אדם פרהיסטוריים, והצביעו על כך שבני האדם הראשונים הופיעו באפריקה.
אנתרופולוגיה תרבותית
המילה תרבות יכולה להתייחס למגוון רחב של נושאים, כגון ספרות, אמנות, מוסיקה, מטבח ומסורות. עבור אנתרופולוגים תרבותיים תרבות היא מכלול ההתנהגויות האנושיות הנלמדות.
מנקודת מבט של ענף אנתרופולוגיה זה, התרבות נתפסת כגורם חשוב מאוד בהישרדות האדם, כשהיא משתנה כל הזמן ואובדת בקלות, מכיוון שהיא קיימת רק כמבנה נפשי. אדריכלות, טקסים ומסורות הם רק תוצרי התרבות ולא התרבות עצמה, שקיימת רק כרעיון או מחשבה במוח האנושי. אנתרופולוגיה תרבותית מכירה בשלושה רבדים עיקריים של תרבות: לאום, תת תרבות וגורמים אוניברסליים.
אנתרופולוגיה לשונית
אנתרופולוגיה לשונית היא חקר השפה בחברה ובתרבות האנושית, בעבר ובהווה. התחום הכללי של חקר השפה מכונה בלשנות, המהווה גישה אנתרופולוגית לשפה המתמקדת בשימוש ובהתפתחותה וברקע החברתי והתרבותי המלווה את השפה. אנתרופולוגים לשוניים חוקרים גם את הדרכים בהן אנשים מנהלים משא ומתן, מדברים ומתחרים זה בזה באמצעות שפה.
אנתרופולוגיה חברתית
אנתרופולוגיה חברתית בוחנת את התרבויות השונות של חברות אנושיות בעולם וכל אחד מהתהליכים החברתיים. כתוצאה מכך, תחום המחקר שלו הוא רחב מאוד, מכיוון שכל הפעילות האנושית נחשבת כמושא המחקר, כמו גם כל השינויים החברתיים והתרבותיים. אנתרופולוגיה חברתית שמה דגש על עבודת שטח, השוואה בין תרבויות וחברה שונות ונקודות מבט הוליסטיות.