תוֹכֶן
עצי ניתוחים תחביריים, או פשוט עצים תחביריים, משמשים בבלשנות ובדקדוק פורמלי לחלוקת משפט לאלמנטים השונים שלו, מבלי לשנות את מבנהו. עצים תחביריים דומים לתרשימי עצים נפוצים; עם זאת, ההבדל הוא שיש להם פונקציה מאוד ספציפית ויכולים להיות מורכבים במהירות. למרות שהם עשויים להיראות מאיימים ודורשים זמן, הידיעה להשתמש נכון בעץ התחביר תדגים הבנה מעמיקה של הכללים והמיקום של חלקי המשפט.
שלב 1
בדוק כמה שיותר חלקים ספציפיים של המשפט. זה כולל את ביטוי העצם ואת הביטוי המילולי, כמו גם את החלקים האישיים שלהם. זה עוזר להתחיל את העץ שלך.
שלב 2
בנה את העץ מלמעלה למטה. הדבר הראשון לכתוב הוא "O", המייצג את המשפט. כל עץ תפילה שלם מתחיל ככה. מכתב זה אינו זקוק בהכרח למילה המחוברת אליו; זה רק מציין שהעץ מייצג תפילה. זה תמיד הענף הגבוה ביותר של העץ.
שלב 3
הפרד את ביטוי העצם (נושא) לביטוי המילולי (פרדיקט). צייר שני ענפים מה- "O" וכתוב "SN" מתחת לענף השמאלי ו- "SV" מתחת לימין. סמלים אלה ישמשו כהבחנה חזותית בין שני חלקי המשפט.
שלב 4
כתוב את המשפט מתחת לעץ. השאירו מספיק מקום להוסיף חלקים נוספים לעץ. בקרוב תכתוב כל חלק מהעץ ותצור ענף אישי לכל מילה.
שלב 5
החליטו אם יש קובע, או מאמר, במשפט. אם כן, הכינו שני ענפים מתחת ל- "SN" וכתבו "D" מתחת לענף השמאלי. שרטט קו מתחת ל"די "עד לקובע מאוד במשפט. סמן את הרווח מתחת לענף הימני עם "N" (עבור "שם") או "SN", תלוי אם יש שם עצם אחד בלבד או ביטוי נומינלי.
שלב 6
צייר שני ענפים מתחת לסימן "SV". תן להם שמות "V" ו- "SN", משמאל לימין. שרטט קו "V" לפועל של הביטוי ונתח את הביטוי הנומינלי בתוך הביטוי המילולי כדי ליצור את הענפים הבאים.