תוֹכֶן
האתיקה הנורמטיבית היא אחד משלושת תחומי הלימוד העיקריים בתחום הפילוסופיה. הפילוסופיה כוללת את המחקר של נכון ורע בהתנהגות האנושית. הגישות העיקריות האחרות לפילוסופיה כוללות גישה מטאטית, העוסקת בחקר העקרונות האתיים ובמקורותיהם, וכן בגישה אתית יישומית שבוחנת את השגיאות והתקינות של נושאים חברתיים עכשוויים כמו הפלות.
אתיקה נורמטיבית
האתיקה הנורמטיבית כרוכה בשימוש בסטנדרט מוסרי כדי לסווג את ההתנהגויות כטוב ורע. לדוגמה, הנורמה המוסרית עשויה להיות כלל האצבע: לעשות לאחרים מה היית עושה לעצמך. באמצעות תקן זה, אדם היה להסיק כי היא לא צריכה לגנוב רכוש השכן שלה, שכן היא לא רוצה השכן שלה לגנוב את רכושה. באותו אופן, ישנם נורמות מוסריות אחרות כמעלות וחובות, המספקות הדרכה להתנהגות אתית.
תורת החובה
החובה היא תקן מוסרי המהווה את הבסיס למספר תיאוריות פילוסופיות באתיקה הנורמטיבית. תיאוריות אלה, הידועות גם בשם תיאוריות דיונטולוגיות, מבוססות על ההנחה שיש לנו חובות מסוימות כבני אדם, וכי עלינו לפעול בהתאם, ללא תלות בתוצאות פעולותינו. לדוגמה, להורים יש חובה להאכיל וללבוש את ילדיהם והם צריכים לכבד את החובה הזאת, גם אם זה אומר הוצאה גדולה יותר של כסף.
תורת הזכויות
תיאוריית הזכויות היא גישה לאתיקה נורמטיבית המבוססת על חובה. הפילוסוף הבריטי ג'ון לוק קשור לתיאוריה זו. הוא הרחיב את ההשקפה שחוקי הטבע דורשים מאיתנו לא לפגוע בזכויות היסוד של כל אדם אחר ביחס לחיים, לחירות או לבריאות, כמו גם לרכושם. זכויות אלה הן זכויות טבעיות הניתנות לכל בני האדם על ידי אלוהים, על פי לוק. זכויות כאלה חלות גם בכל העולם, והן בלתי ניתנות להעברה, כך שלא ניתן להפרידן מאדם.
ציווי קטגורי
הפילוסוף הגרמני עמנואל קאנט העלה גישה אחרת, המבוססת על חובת הפילוסופיה, שאותה כינה "הציווי הקטגורי". ציווי קטגורי הוא ציווי מוסרי השולט בחובה ועושה פעולה הכרחית. דוגמה של ציווי מוסרי היא להתייחס אל אנשים כאל קץ ולא אמצעי לקץ. על פי עיקרון זה, אסור לאדם לגנוב את המכונית משכנו, שכן גניבת המכונית פירושה שהוא מטפל בשכן כאמצעי לתכליתו, שהוא השימוש במכונית.