תוֹכֶן
קפיטליזם הוא מערכת כלכלית שבה אנשים או חברות רוכשים ומפיצים משאבים או סחורות לטובתם. כאשר גופים פוליטיים מנסים לשלוט במערכת הכלכלית על ידי חלוקת משאבים, שווקים, מכירת סחורות או הקמת פיקוח על מחירים, מאפייני הקפיטליזם משתנים. "קפיטליזם שוק חופשי" הוא הצורה האידיאלית של מערכת זו; השקעות וסיכונים נשקלים מול התחרות והם ההחלטות הבלעדיות של אנשים או חברות.
זכויות וחירויות
לקפיטליזם יש כמה מאפיינים ואת הראשון ניתן לקבץ לקטגוריה של חופש אישי. זכויות וחירויות בסיסיות של הפרט הם הבסיס לקפיטליזם. אנשים חייבים להיות בעלי זכויות קניין, כדי לשלוט באופן חוקי במשאבים כגון אדמה, מינרלים, יבולים ומטבע; בין אם הנכסים האלה עוברים בירושה, מוחלפים, נקנים או זוכים. בנוסף, לאנשים צריכה להיות הזכות להקים עסק ולקבל החלטות כלכליות משלהם בהתבסס על צרכיהם האישיים ורצונותיהם.
שוק תחרותי
קפיטליזם דורש שוק תחרותי, כאשר מוכרים רבים מציעים מוצרים ושירותים דומים לקונים פוטנציאליים. תחרות היא מחיר לוויסות עצמי הן לקונים והן למוכרים, ומובילה חברות לפיתוח מוצרים טובים יותר לטעמו של הצרכן. הקפיטליזם אינו מפלה. יש אנשים שיכולים להימנע מסחר בגלל גזע, דת או מעמד חברתי, אך השוק הגדול שופט רק לפי איכות השירות או הסחורה, לפי מחירם. השוק התחרותי מאפשר לכל אחד להגדיל את מצבו הכלכלי, אם הוא עונה על צרכיהם של אנשים אחרים.
שינויים חדשניים
ג'וזף א 'שומפטר, סוציולוג וכלכלן, מתאר את הקפיטליזם כבעל "אישיות אבולוציונית", שלעולם אינה נותרת זהה. בספרו "קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה" משנת 1942 הוא מתאר שינויים תעשייתיים חדשניים כתהליך של "הרס יצירתי" שבו ההתקדמות הטכנולוגית מחוללת מהפכה בתעשייה. הקפיטליזם נמצא במצב של שינוי מתמיד, שכן לחדשנים יש אפשרות להנחות את השוק בעוד מוצרים, חברות ואפילו מונופולים השומרים על "הסטטוס קוו" נמצאים בסיכון כמו הפסדים, פשיטות רגל והכחדה.
ממשלה מוגבלת
מכללת ג'ורג'יה היקפית (ג'ורג'יה Perimeter College) מציינת כי התחרותיות של מערכת כלכלית קפיטליסטית נזקפת לזכות מערכת המשתמשת היטב במשאבים, ללא צורך בהתערבות ממשלתית. אולם גם בארצות הברית הממשלה הפדרלית הטילה כללים על תעשיות שונות, ושיבשה את היתרונות של שוק חופשי באמת. בספרו "Wealth of Nations" מ- 1776, אדם סמית מזכיר "יד בלתי נראית" המשרתת את השוק והחברה טוב יותר מכל התערבות כלכלית אחרת. כשאנשים מחליטים לשרת את האינטרסים שלהם ואת "הרגשות המוסריים", הסטנדרט עולה, עם שיפורים חברתיים ונורמות כלכליות. תיאוריית "היד הבלתי נראית" קשורה לנושאים בשנת 2011, כמו הרצון לקנות במקום ולבחור מוצרים חסכוניים באנרגיה או עשויים מחומרים ממוחזרים.
ויסות עצמי של שווקים
לאחר מכן דן סמית כיצד האינטרסים האישיים הם ככל הנראה המאפיינים המשפיעים ביותר במה שהוא מכנה "המערכת המסחרית או המסחרית". אינטרס עצמי הוא מניע חיובי המשפיע על מאפיינים רבים אחרים של הקפיטליזם, כגון שוק הנדל"ן המסדיר את עצמו ושוק העבודה. עניין אישי הוא המוטיבציה של אנשים לקנות, לתחזק ולשפר נדל"ן. לאנשים יש בחירה לעבוד או לא, עם עניין אישי, ליצור רצון לשפר את כישוריהם לתוצאות טובות יותר. זה גם מוביל חברות ליצור מוצרים ושירותים טובים יותר, תוך בחירה להשתמש במשאבים המפחיתים את עלויותיהם ועוזרים לשמור על התדמית הציבורית הטובה שלהם.